לדלג לתוכן

ראש מילין/עין

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
האותיות
"אל'ף""בי"ת""גימל""דל"ת""ה"א""וי"ו""זיי"ן""חי"ת""טי"ת""יו"ד""כ"ף""למ"ד""מי"ם""נו"ן""סמ"ך""עי"ן""פ"א""צד"י""קוף""רי"ש""שי"ן""תי"ו"מנצפ"ך"כ"ף פשוטה""מי"ם סתומה""נו"ן פשוטה""פ"א פשוטה""צד"י פשוטה"

"עי"ן"

[עריכה]

הציורים והמושגים אחרי הסגרם בתחומם וחוגם, אחרי הסמכם בסמיכה חזקה בגבולי מהותם, הם מוציאים אז את הבהקת אורם אל הפועל, אז העין הרואה יוצאה ממחבואה, והראיה בכל גווניה מתחילה לפעול את פעולתה. שטף החיים אשר בהוי"ו, עז ההגנה וכח הקרב אשר בהזיי"ן, אינם מתחברים פה בשרשם האידיאלי המחשבתי, רק בבסיס המעשי המגמתי. השלילה שהיא זורה את כל ההשפעות החיצוניות, את כל ההופעות המטשטשות את הבירור המפורט של הנושאים הרצוניים והשכליים בכל דיוקי אופיים, ביסוד זיי"נה ומלחמתה מצד האחד, ומצד השני האפנה החיובית של המציאות והישות, ששניהם מוצאים בסיס לרגליהם בההגבלה התחומית שמעבר התחתיתי, למנע את המחשכים, לעכב את הירידה, את ההשתקעות בתהום התוהו והכליון, בתהום ההתפזרות והאבקיות, הם הם הגורמים את הופעת כח העין לצאת לפעולה. והראיה הכללית, את כל היא רואה, אל ראי, הכל מוצג בכל הדיוק, בכל העמדה והחטיביות, לא תשיג יד הכליון לכחד את הראיה הבהירה הכוללת, שכל הפרטים בה חיים חיים איתנים ונוצצים בעושר בהיקותם.