ראש מילין/שין

• "אל'ף" • "בי"ת" • "גימל" • "דל"ת" • "ה"א" • "וי"ו" • "זיי"ן" • "חי"ת" • "טי"ת" • "יו"ד" • "כ"ף" • "למ"ד" • "מי"ם" • "נו"ן" • "סמ"ך" • "עי"ן" • "פ"א" • "צד"י" • "קוף" • "רי"ש" • "שי"ן" • "תי"ו" • מנצפ"ך • "כ"ף פשוטה" • "מי"ם סתומה" • "נו"ן פשוטה" • "פ"א פשוטה" • "צד"י פשוטה"

"שי"ן"

מזכיר הוא בתוארו ובשמו את השן, הכלי המכשיר את החיים למפעלם והוייתם, דוק בככי ותשכח בנגרי. העיכול הראשון, הצועד להביא את כח החיים אל היצור פנימה, שממנו הכחות הפרטיים מסתעפים, והולכים ונמשכים. גם היא השן האוכלת, המכלה, אכלה ומדקה, המחבלת והורסת. מזויינה היא בכל הצורות ההוייתיות הכלליות. היו"ד, האידיאל המספרי, תוכן הריבוי, ההתרבות וההתגדלות הכמותית הקשורים ביסוד האיכותי, המכה ואומר גדל, נמשך הוא בהילו הגדול לצורך הסתעפות הכחות הבונים והסותרים למפלגותיהם. הוי"ו מושך הוא את משך החיים, אל כל השדרות, לפי חילוף מהותיותיהן, בגודל ובקוטן, בהגלמה ובציור, בדליגה ובאיטיות. ומשמאל הזיי"ן שומר את המשמרת, לוחם ומהרס את כל כח מכלה ומהרס העומד לעומתו, כשהוא לקוח מיסוד הצדק והנועם האלהי, ומכתת ומשבר את כל טוב ואושר, את כל יושר ועילוי, כשהוא שוקע בתהומות השקר והדמיונות המתעים. ביסודם התחתיתי הרי הם מתאחדים, פונים הם למטרה היסודית של הבנין היותר תחתי, ההגבלה היותר זעירה, שבשביל ההשלמה הכללית הרי היא מוכרחת לצאת אל הפועל בצורותיה השונות, שהבנין וההירוס שניהם בכל פרטיהם משכללים אותה, וע"כ בונה היא את בנינה בכל גווניה, צועדת בגאונה בתוך, ופונה היא לימין וגם לשמאל, וכל פעל ד' למענהו.