ראש מילין/למד

• "אל'ף" • "בי"ת" • "גימל" • "דל"ת" • "ה"א" • "וי"ו" • "זיי"ן" • "חי"ת" • "טי"ת" • "יו"ד" • "כ"ף" • "למ"ד" • "מי"ם" • "נו"ן" • "סמ"ך" • "עי"ן" • "פ"א" • "צד"י" • "קוף" • "רי"ש" • "שי"ן" • "תי"ו" • מנצפ"ך • "כ"ף פשוטה" • "מי"ם סתומה" • "נו"ן פשוטה" • "פ"א פשוטה" • "צד"י פשוטה"

"למ"ד"

באים אנו לאותו המעמד שההקשבות העצמיות כבר נגמרו, כל מה שכל מצוי משיג וכל אידיאל חי מכיר מרוחו פנימה, לצייר ולפעול, להוות להרחיב, להפרות ולהוליד, כבר בא ועומד על מכונו, ומתחילה היא ההתרחבות הציורית מתוך הספיגה שכל נושא סופג אל תוכו מחוצה לו, כאן באה כבר כריית האזנים לכלל עמדתה, והלמ"ד בא לסדר את ארחות השפעותיו. מקבלים הם דין מן דין ארחות חיים ורגשי חיים, הדרכות תבוניות וציורי דעת, שפעת חפצים והמון רצונות. הלמ"ד, בצורתו המתרוממת מעל השיטה השוה, מביא את הרעיון החיפושי המתרומם למעלה למעלה, לתור מה שהוא מעל לרוחו והכרתו, רצונו ועמדתו הפנימית המהותית. אמנם ההתנשאות הזאת תמיד גורמת היא שהצד התחתיתי של תוכני הלמ"ד גם הוא יתרומם עכ"פ הרמה אלכסונית אל על, שאיפת ההתנשאות לצייר ע"פ הנשגב גם את הציורים התחתיתיים, ולהתאים את הסדרים ע"פ הרוממות הנשקפת בתחום הרום, אחרי הנשקפת בתחום הרום, אחרי התעלותה של הצפיה למעלה, מבולטת היא בנטייתה הרגלית של הלמ"ד. הקו האיתן שהקוים המתפשטים ממעל ומתחת נמשכים ממנו מלמדנו את היסוד הלימודי הבנוי על איתניות ההבדלה שבין הרום והתחת, על יסוד הכרת הערכים והבדלת התוכנים למיניהם וסוגיהם. ההתרגלות שביסוד החיים ההולכת בכל יצורי עולמים ועולמי עולמים, שיש לה עסק עם מורשת דורות ומורשת עולמים, השמה את אותותיה אותות ברשמי החיים השוטפים מדורות עתיקים, ועולמי עולמים חולפים, הרי הם כולם נשואים וכלולים ביסוד הלימוד שתכונת אות הלמ"ד בעז גבהה וחטיבותה מצלצלת כפעמון ברוחה, בקול עז, הנושא בחילו הכביר את כל המגדלים הפורחים באויר המצוחצח של הרום העליון.