ראש מילין/טית

• "אל'ף" • "בי"ת" • "גימל" • "דל"ת" • "ה"א" • "וי"ו" • "זיי"ן" • "חי"ת" • "טי"ת" • "יו"ד" • "כ"ף" • "למ"ד" • "מי"ם" • "נו"ן" • "סמ"ך" • "עי"ן" • "פ"א" • "צד"י" • "קוף" • "רי"ש" • "שי"ן" • "תי"ו" • מנצפ"ך • "כ"ף פשוטה" • "מי"ם סתומה" • "נו"ן פשוטה" • "פ"א פשוטה" • "צד"י פשוטה"

"טי"ת"

אוצר הטוב מתמלא, הפרטים כולם מתמלאים בסכומם, מוכנת היא כל המחנה של הפרטים האחדים להכלל בהכלל המספרי, ועולם ההכנה בכל עשרו וטובו הוא מעוטר, סמל הטוב הגנוז. התפשטות החיים מימינו. הוי"ו הימיני עומד חמוש ושבע בשפעת טובו. הפרטיות אינה מוכרה כ"א בפנימיותה ולעצמה, לפיכך לא יתרבו השמות העצמיים, והסקירה העצמית הפנימית גונזת את הטוב, וכופפת את ראש הוי"ו בהמשכה אל תוכה. עומד הוא הזיי"ן כח הקרב והמלחמה מעבר מזה, וכח המכלכל ומזין מעבר מזה, בצד השמאלי, שומר את אוצר החיים והתוכניות הפרטית מכל איבוד וכליה, מכל צר ושוסה. חזק הוא הבסיס התחתיתי השומר את ערך החיים של הפרטיות, האחדים, בין מצד המחוייב בין מצדם המשולל, שלא ישקעו בתהומות האפלה, ושגם ברדתם ירדו ירידה שהעליה היא נוחה ואפשרית, מוריד שאול ויעל. והעליה מובטחת היא, מפני שבאמת כבר ערוך הוא הבסיס החזק השומר מירידה תהומית, שנשענים עליו יסוד החיים המקשר והמאחד, ויסוד הזיי"ן השומר והלוחם. והכל עולה למכון ההשלמה המספרית בפרטיות, שטובה נעלם בפנימיותה, וביטויה ג"כ נעלם מכל הוראה מאתנו, אף כי בטח יש להצלצול הוראה כמוסה, אבל מתאים הוא ג"כ עילום השם בתור ביטוי גלוי למהות התוכן החבוי של הטי"ת.