המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֮ וּשְׁנוֹתַ֢י בַּאֲנָ֫חָ֥ה כָּשַׁ֣ל בַּעֲוֺנִ֣י כֹחִ֑י וַעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ׃
כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כי מהיום שהכה דוד הפלשתי שאמרו הנשים המשחקות: ודוד ברבבתיו (שם יח ז), נאמר (שם ט): ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה.
ומאותו היום היה דוד ביגון ואנחה, כי כפשע בינו ובין המות.
כשל בעוני כחי אמר כי באנחה כשל כחו מפחדו מפני שאול, כי האנחה שוברת גופו של אדם (בבלי ברכות נח ב).
ומה שאמר: בעוני כחי כאדם האומר: בעונותי אירע לי כך וכך.
(יא-יב) "כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה" מרוב הצרות, ונגד מ"ש עששה בכעס עיני, "כי כשל בעוני כחי מכל צוררי הייתי חרפה", שצוררי מחרפים אותי לאמר שע"י עוני כשל כחי ועל ידי עוני "עששו עצמי" ואני חלוש, כן הייתי חרפה מצוררי והייתי חרפה "לשכני מאד", שמחרפים גם את שכני ששוכן אצלם איש מלא עונות ופשעים, והייתי "פחד למיודעי" שפחדו להתקרב אלי מיראת צוררי בל ירעו להם בעבור זה, עד "שרואי בחוץ נדדו ממני" לבל אתקרב אליהם, עד כי.
ביאור המילות
"ביגון חיי ושנותי באנחה". יגון בלב ואנחה בפועל כמו שכתוב (ישעיה ל"ה), והחיים פנימים נגד השנים, שהוא הזמן המתראה על ידי החיים והשנוים המתהוים ממנו, וכן מגביל כחי, ועצמי, שהכח פנימי:
