מ"ג תהלים לא יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִכָּל צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִכׇּל־צֹרְרַ֨י הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה
וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י ׀ מְאֹד֮
וּפַ֢חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י
רֹאַ֥י בַּח֑וּץ
נָדְﬞד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ולשכיני מאד - היה חרפה להם, בעבור שהם קרובים אליו.
נדדו ממני - כאדם שיברח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס למראה.רד"ק
ולשכני מאד ולמי אני חרפה? לשכני; לא לעם נכרי, כי אם לשכני, שהם ישראל אני חרפה להם שהם מחרפים ומבזים אותי, כמו (תהלים מד יד): תשימנו חרפה לשכנינו.
ופחד למידעי הם אוהבי ובני משפחתי אני פחד להם שהם מפחדים עלי פן אספה יום אחד ביד שאול.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"למיודעי" - למכירי ואוהבי כמו ומודע לבינה תקרא (משלי ז')
מצודת דוד
"ופחד למיודעי" - אני לפחד להם כי בראותם צרתי יפחדו לנפשם שלא יקרא להם כמקרי
"רואי בחוץ" - הרואים אותי בחוצות נדדו מפני והלכו להם כי כן דרך אדם לברוח מראות חלי קשה ודבר מגונה ונמאס
"ולשכני" - היודעים יותר ממה שעושים לי צוררי להם אני מאד לחרפה
"מכל צוררי" - מכל מה שעושים לי צוררי הייתי לחרפה להרואים בי כי מלעיגים עלי