קטגוריה:שמות כב כג

<< | ספר שמות • פרק כ"ב • פסוק כ"ג | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים

המהדורה המנוקדת:

וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים.

המהדורה המוטעמת:

וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנ֔וֹת וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/חָרָ֣ה אַפִּ֔/י וְ/הָרַגְתִּ֥י אֶתְ/כֶ֖ם בֶּ/חָ֑רֶב וְ/הָי֤וּ נְשֵׁי/כֶם֙ אַלְמָנ֔וֹת וּ/בְנֵי/כֶ֖ם יְתֹמִֽים׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיִתְקַף רוּגְזִי וְאֶקְטוֹל יָתְכוֹן בְּחַרְבָּא וְיִהְוְיָן נְשֵׁיכוֹן אַרְמְלָן וּבְנֵיכוֹן יַתְמִין׃
ירושלמי (יונתן):	וְיִתְקַף רוּגְזִי וְאֶקְטוֹל יַתְכוֹן בְּחַרְבָּא דְמוֹתָא וִיהוֹן נְשֵׁיכוֹן אַרְמְלָן וּבְנֵיכוֹן יַתְמִין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"והיו נשיכם אלמנות" - ממשמע שנא' והרגתי אתכם איני יודע שנשיכם אלמנות ובניכם יתומים אלא הרי זו קללה אחרת שיהיו הנשים צרורות כאלמנות חיות שלא יהיו עדים למיתת בעליהן ותהיינה אסורות להנשא והבנים יהיו יתומים שלא יניחום ב"ד לירד לנכסי אביהם לפי שאין יודעים אם מתו אם נשבו

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְהָיוּ נָשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת – מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁנְּשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים? אֶלָּא הֲרֵי זוֹ קְלָלָה אַחֶרֶת: שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים צְרוֹרוֹת כְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֵדִים לְמִיתַת בַּעֲלֵיהֶן וְתִהְיֶינָה אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא, וְהַבָּנִים יִהְיוּ יְתוֹמִים, שֶׁלֹּא יְנִיחוּם בֵּית דִּין לֵירֵד לְנִכְסֵי אֲבִיהֶם, לְפִי שֶׁאֵין יוֹדְעִים אִם מֵתוּ אִם נִשְׁבּוּ (ב"מ לח,ב).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

והיו נשיכם וגו': מדה כנגד מדה:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

וחרה אפי. מדת הדין שהיתה מכה במצרים כדי להוציא אתכם שהייתם גרים, ואמר זה כנגד הגר שהזכיר. ואמר והיו נשיכם, כנגד כל אלמנה, ובניכם יתומים, כנגד היתום הכל מדה כנגד מדה, וכל זמן שאתם נזהרים בהם ומרחמים עליהם מדת הדין תתהפך לרחמים שהרי מדה טובה מרובה ממדת הפורענות ובזה תאריכו ימים אתם ובניכם ולכם תהיה צדקה לפני הש"י שהרי פרי הצדקה אריכות ימים שנאמר (משלי י) וצדקה תציל ממות וכתיב (שם יב) באורח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות, וגדולה צדקה יותר מן הקרבנות שנאמר (שם כא) עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"וחרה אפי" ארחם על הצועק ואקצוף על המענה, כענין ישראל במצרים, ויהיה העונש מדה כנגד מדה, שמי שעינה את אלמנה ויתום ברצונו יסבב על כרחו ענוי אשתו ובניו:

מדרש מכילתא

עריכה

• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •

קפא. וחרה אפי ר' ישמעאל אומר, נאמר כאן חרון אף. ונאמר להלן חרון אף, וחרה אף ה' בכם (דברים ז). מה להלן עצירת גשמים וגלות, אף כאן עצירת גשמים וגלות. ומה (להלן) חרב אף (כאן) חרב.

והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב, איני יודע שנשיכם אלמנות [ובניכם יתומים], ומה תלמוד לומר והיו נשיכם אלמנות ((ובניכם יתומים) [אלא אלמנות ולא אלמנות].) כענין שנאמר, ותהיין צרורות עד יום מותן (שמואל ב' כ) אלמנות חיות. ובניכם יתומים ((אין) ואין יתומין אלא) שאין ב”ד מניחין אתם בנכסי אביהן, מפני שהן בחזקת קיימים. והרי דברים קל וחומר. ומה אם כשלא תענון את הדין אין נשיכם אלמנות, כשתעשון את הדין על אחת כמה וכמה. [כמו] שכתוב משפט אמת שפוטו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ז). ואומר, כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה בי קרובה ישועתי לבא (ישעיה נז) (עאכ"ו שאין נשיכם אלמנות ובניכם יתומים). וכן הוא אומר, למען תירא את ה' אלהיך [וגו' ולמען יארכון ימיך] (דברים ו). ואומר, ולמדתם אותם את בניכם (שם יא) ואומר למען ירבו ימיכם (שם). ואומר, כי (ימי) [כימי] העץ ימי עמי. ואומר, לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם אתם (ישעיה סה). ואומר, ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו (שם מח). ואומר, כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' (שם סו). ואומר, ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה'. (ואומר,) ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך וגו' (שם נט). על אחת כמה וכמה שתאריכון ימים בעולם הזה ותראו לכם בנים ובני בנים ותזכו לחיי העולם הבא.

מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מלבי"ם - התורה והמצוה

עריכה

קפא. וחרה אפי . הרב במורה (ח"א פל"ו) כתב כשתחפש בכל הכתוב לא תמצא חרון אף וכעס בבורא, רק בענין עבודה זרה. וכתוב זה סותר דעתו. ופרשו חז“ל שבא להשוות חרון אף ה' על זה כחרונו על עבודת אלילים. שמסבב עצירת גשמים וגלות. והוא הדין ששם מביא חרב. ומה שנאמר והיו נשיכם אלמנות , שהוא למותר, פירושו שישארו אלמנות, כי לא יוכלו להנשא והבנים ישארו יתומים. כי לא יוכלו לנחול נכסי אביהם.