המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"במאה ערלות" - ולקדושין תחשב או רצה לומר הלא מאז שמתי עצמי בסכנה בעבורה וכאומר שגם עתה יוסיף ידו להלחם בעבורה (אף שנתן מאתים ערלות מכל מקום התנאי לא היה כי אם על מאה)
"וישלח דוד" - על כי היה עתה בטוח אשר אבנר ימלא את דברו
"וישלח". ועפ"ז שלח לאיש בושת שישיב לו את אשתו. ויען ששאול החליט שהיו קדושי טעות, כי קדשה במלוה ופרוטה ודעתו
אמלוה, דייק דוד "אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים", לא במלוה, וקדושיה קדושין. וכבר בארנו למעלה (ש"א כה,
מד) איך בא דוד עליה אחרי היתה לאיש, עי"ש: