מצודות על שמואל ב ג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק ג' • פסוק י"ד | >>
א • ג • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • לט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב ג', י"ד:

וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת בֶּן־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר תְּנָ֤ה אֶת־אִשְׁתִּי֙ אֶת־מִיכַ֔ל אֲשֶׁר֙ אֵרַ֣שְׂתִּי לִ֔י בְּמֵאָ֖ה עׇרְל֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃


 

מצודת דוד

"במאה ערלות" - ולקדושין תחשב או רצה לומר הלא מאז שמתי עצמי בסכנה בעבורה וכאומר שגם עתה יוסיף ידו להלחם בעבורה (אף שנתן מאתים ערלות מכל מקום התנאי לא היה כי אם על מאה)

"וישלח דוד" - על כי היה עתה בטוח אשר אבנר ימלא את דברו 

מצודת ציון

"ארשתי" - מלשון ארוסה וכן (דברים כ ז)אשר ארש אשה