מ"ג שמואל ב ג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל ב


<< · מ"ג שמואל ב ג · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל לֵאמֹר תְּנָה אֶת אִשְׁתִּי אֶת מִיכַל אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּי לִי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת בֶּן־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר תְּנָ֤ה אֶת־אִשְׁתִּי֙ אֶת־מִיכַ֔ל אֲשֶׁר֙ אֵרַ֣שְׂתִּי לִ֔י בְּמֵאָ֖ה עׇרְל֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במאה ערלות" - ולקדושין תחשב או רצה לומר הלא מאז שמתי עצמי בסכנה בעבורה וכאומר שגם עתה יוסיף ידו להלחם בעבורה (אף שנתן מאתים ערלות מכל מקום התנאי לא היה כי אם על מאה)

"וישלח דוד" - על כי היה עתה בטוח אשר אבנר ימלא את דברו

מצודת ציון

"ארשתי" - מלשון ארוסה וכן (דברים כ ז)אשר ארש אשה