מצודות על שמואל ב ג לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק ג' • פסוק ל"ד | >>
א • ג • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לח • לט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב ג', ל"ד:

יָדֶ֣ךָ לֹא־אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֙יךָ֙ לֹא־לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגָּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי־עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כׇל־הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת עָלָֽיו׃


 

מצודת דוד

"כנפול וגו'" - כאומר עם היות כי מעולם לא נעשתה כדבר הזה להמית שר וגדול בחרב זולת מלחמה הנה לפעמים נעשתה על ידי בני עולה וכמו כן נפלת גם אתה כאשר יפול הנופל לפני בני עולה כי גם בני צוריה לבני עולה יחשבו

"ידיך לא אסורות" - היות רבות פעמים יקרה יקחו בשבי שר וגדול ויאסרו ידיו ורגליו ויהרגוהו בסוף בחרב בזולת מלחמה לזה אמר הלא ידיך לא היו אסורות וגו' כי לא נלקחת בשבי ומדוע אם כן הרגוך בחרב בזולת מלחמה 

מצודת ציון

"אסורות" - קשורות

"לנחשתים" - שלשלאות נחושת אוסרים בהם רגלי השבוים