המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לא שמעה בקול", שלא שמעה לקול המורים והנביאים לשוב אל התורה מצד הערת השכל, "וגם לא לקחה מוסר" לשוב אל ה' מצד יראת העונש והיסורין, "בה' לא בטחה" שתשוב אליו מצד שהוא ה' בורא העולם, שע"ז מורה שם הויה שזה מצד הערת השכל, ונגד לא לקחה מוסר אומר "אל אלהיה לא קרבה", שתקרב אליו מצד שהוא אלהיה המשגיח עליה בהשגחה פרטית, שמצד זה יש לה לירא יראת העונש ולקוות תקות גמול. ע"י הקורבה שיש לה עמו, כי גם לא התיסרה מיראת הגמול והעונש:
ביאור המילות
"לא שמעה בקול לא לקחה מוסר". וכן בירמיה (ז' כ"ח) עיי"ש:
"בה' אלהיה". כבר כללתי בכ"מ, שכ"מ שבא שם הויה ידובר בו מצד שהוא בורא העולם ומחדשו, וכשבא שם אלהים בכינוי לישראל ידובר בו מצד ההשגחה הפרטית שמצדה משכיר ומעניש:
