המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אף בל זרעו" - ועוד יתר מכאן שישורשו ויעקרו כאלו לא זורעו זריעה פחותה מנטיעה
"בל שורש בארץ גזעם" - לכשיעקרו לא ישריש הגזע בארץ שיהא מחליף כל שורש שבמקרא טעמו באות ראשונה ונקודה הרי"ש פתח וזה טעמו למטה ונקוד קמץ לפי שהוא לשון פועל (אינרנ"י בלע"ז)
"אף בל נטעו", דומים לצמח אשר לא נטע ע"י הברכה והרכבה שלוקחים יחור ונוטעים אותו בארץ, "ואף", גם "בל זרעו" ע"י זרע שיזרע גרעין בארץ הגם שהנזרע חלוש מן הנטע, "ואף" גם "גזעם" אשר עלה מעצמו "בל שרש בארץ", שאין לו שרש כלל, ומצד זה מציאותו חלושה מאד, ומוכן ליבול ולהתייבש מעצמו, ונוסף על חלישת מציאותם "גם נשף בהם" ברוחו הקשה, ממילא "ויבשו", ואח"כ "הסערה תשאם כקש" ר"ל שהם חלשים בעצמם, ואף כי אם עליהם שוד משדי יבא:
ביאור המילות
"נטעו". באילנות, וזרע, בצמחי השדה, והגזע היא על הקרקע, והשורש תחת הקרקע כנזכר לעיל (יא א'):