בני-ישראל ביקשו מסיחון מלך חשבון לעבור בגבולו לכיוון ארץ כנען, והוא סירב (דברים ב ל, במדבר כא כג).

לדברי חז"ל, אחת הסיבות לכך היא, שעממי כנען מינו אותו, יחד עם עוג מלך הבשן, לשמור על גבולה המזרחי של הארץ, והוא לא יכל למעול בתפקידו ולתת לבני-ישראל לעבור. מה המקור לרעיון זה?

נראה לי, שחז"ל למדו זאת מהפסוק:

דברים ג ח: " "וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן , מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן" ".

הפירוש הפשוט של הפסוק הוא, שבני ישראל לקחו " מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן,את הארץ מנחל ארנון עד הר חרמון"; או, שבני ישראל לקחו, מיד שני מלכי האמורי,את הארץ אשר בעבר הירדן , מנחל ארנון עד הר חרמון". אולם לפי פירוש זה סדר המילים בפסוק היה ראוי להיות שונה.

לכן פירשו חז"ל, ש"הארץ" בפסוק זה היא הארץ הידועה - ארץ כנען כולה, ובני ישראל לקחו בעת ההיא את כל ארץ כנען, מיד שני מלכי האמורי, שמשלו בעבר הירדן מנחל ארנון עד הר חרמון.

כלומר, כל ארץ כנען הייתה בידיהם של שני מלכי האמורי, ולאחר שבני-ישראל היכו אותם, הם כבר לקחו מידם את הארץ.

ואכן, כך אמרה רחב למרגלי יהושע (יהושע ב י-יא): "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם. וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם, כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת": ברגע שיושבי כנען שמעו על החרמת מלכי האמורי בעבר הירדן, הם הבינו שבקרוב תיכבש כל ארץ כנען, ולכן ליבם נמס.