מ"ג בראשית טו כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיָת חִתָּאֵי וְיָת פְּרִזָּאֵי וְיָת גִּבָּרַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):	וְיַת חִתָּאֵי וְיַת פְּרִיזָאֵי וְיַת גוּבָּרָאֵי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואת הרפאים" - ארץ עוג שנא' בה (דברים ג) ההוא יקרא ארץ רפאים

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כג] ארץ עוג. והקשה הרא"ם דהא (ארץ) עוג ממלכי האמורי הוא, שהרי אמר "שני מלכי האמורי" (דברים ג', ח'), ואין זה קשיא, דודאי יש אחר שהוא אמורי בארץ גם כן, וזה שמעבר לירדן נקרא גם כן האמורי. וזה מוכיח במכילתא בפרשת בא (שמות י"ג, ה'), שממעט שאין מביאין בכורים מעבר לירדן - שאינה זבת חלב ודבש, ומה שכתוב בפרשת בא (ר' שמות יג, ה) "והיה כי יביאך אל הארץ" וחשיב אמורי, ונכתב אחריו שהוא זבת חלב ודבש, היינו אמורי שבארץ, כך פירש הרמב"ן בפרשת בא (שם). ועיין בפרשת שופטים שם מבואר גם כן שיש אמורי בארץ, וצריך לומר כך, ולא יקשה מידי:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְאֶת הָרְפָאִים – אֶרֶץ עוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים ג,יג): "הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים".

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

והרפאים — זה שכתוב: "ארץ רפאים תחשב" (דברים ב כ).

ואל תתמה בעבור שכתוב "הכנעני", ו"היבוסי" אחריו? דע, כי השבעה גוים – כנעניים הם כולם; ועשתי עשר בנים היו לכנען, ואחר שהזכיר הששה, יאמר "הכנעני" על הנשארים. וכן בפרשה הזאת הם עשרה בפרט, ובמקום אחר בכלל. וכן "יהודה וישראל רבים" (מלכים א ד כ), אף על פי שיהודה מישראל הוא:

<< · מ"ג בראשית · טו · כ · >>