לדלג לתוכן

עיקר תוי"ט על פרה ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על המשנה) פסול. ומיירי שמעצמו חוזר ושותת מידו לשוקת. דאי מכוחו ניתז, כשר. הר"ש:

(ב) (על המשנה) נפל כו'. הא הפילו הוא, כשר, דנתינה ע"י דבר אחר שמה נתינה. הר"ש:

(ג) (על הברטנורא) היינו שפופרת עם האפר. דבאפר לא שייך זקיפה, אלא אשפופרת קאי ובלא כיסוי, ומשום הכי פסול. ועתוי"ט:

(ב)

אין פירוש למשנה זו.

(ג)

(ד) (על הברטנורא) והא דלעיל בשתי שקתות צריכים כשפופרת כמו עירוב. מקואות, דשאני כלי בתוך כלי שמתחבר בחיבור מועט:

(ה) (על הברטנורא) רש"י. ולדבריו מיירי במילוי, ובמשנה תני המקדש. והר"ש פירש, דיזלף היינו שמזה:

(ד)

אין פירוש למשנה זו.

(ה)

(ו) (על הברטנורא) ולא דמי למים שהמשיך מן המעין לחבית בעלי קנים, דגת וגבים לאו כלים נינהו ואפילו קודם שהפסיקן: