עיקר תוי"ט על מגילה א

משנה מגילה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) בביאת הארץ בימי משה ויהושע. רש"י. והואיל ונכתב בשנת המ' סמוך לפטירת משה רבינו ע"ה חשבינן ליה מימות יהושע:

(ב) (על המשנה) כפרים בי"ד. דכתיב הפרזים עושים את יום י"ד ועיר שאין מוקפה חומה נקראת פרח שמתוך שאין לה חומה ישיבתה נפוץ ופרוז ומרוחקים משכונה לשכונה. רש"י:

(ג) (על המשנה) ועיירות גדולות נמי אינן מוקפות דהא בכלל פרזים חב אלא שהן גדולות:

(ד) (על הברטנורא) הכי איתא בגמרא. אבל רמי מדתנן במ"ג מקום שאין נכנסין כו' אין קורין אלא בזמנה ואי ס"ד תקנתא דכרכים הוא האיך מפסדינן לתקנתא דידהו אלא אימא מפני שמספיקין כו' שכר היא לחב בשביל שחב מספיקים. הילכך היכא דאין נכנסים כו', לא קולא היא גבייהו ואין כאן שכר. רש"י:

(ה) (על הברטנורא) משום דאמרן דלא זמנו של זה כזמנו של זה מדכתיב לשון רבים להכי אמרינן דאכתי לימא בזמנם:

(ו) (על הברטנורא) דזמנים טובא ליכא למימר דיו"ד וה"א דמיותרים בזמניהם דרשינן דומיא דעיקר זמנם דתרתי. גמרא:

(ב)

(ז) (על המשנה) יום י"ד. שהיא עיקר לפי שרוב העולם קורין בו ומש"ה קתני לי' סתמא. ושני בשבת יום הכניסה הוא. הר"נ:

(ח) (על הברטנורא) וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת. וניחא לי כמ"ש בטור או"ח דהקורא בפרשה צריך לסדר אותה תחלה וא"כ כל הקוראין בקיאין הן. תוי"ט. והת"ח הקשה ע"ז ותירץ דשאני קריאת ס"ת דאינו אלא בצבור ורבים מדכרי אהדדי:

(ט) (על המשנה) ביום. דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לקרות עם הכפרים ביום הכניסה. גמרא:

(י) (על הברטנורא) בגמרא משמע דאיצטריך לאשמעינן דל"ת נגזור דרשא אטו קרייה. והר"מ כתב כדי להזכיר שהוא פורים:

(יא) (על הברטנורא) דלעשות ימי משתה כתיב את ששמתתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו בידי שמים ואינו מתקנות מרדכי:

(יב) (על המשנה) בשבת. בזמן שמקדשין ע"פ הראיה. דע"פ החשבון א"א. הה"מ:

(יג) (על המשנה) ועיירות כו'. דכיון דאדחו מיומיה אדחו ליום הכניסה. גמרא: [יד] ר"ל י"ד וט"ו והרי"ף פירש ע"פ הירושלמי באלו ר"ל במגילה ותרומת שקלים דבאחד באדר משמיעין ולא בא' בניסן: [טו] והאי דנקט ט"ב משום דהוכפלו בו צרות והכל מתענין בו אבל שאר צומות אמרינן בר"ה דף י"ח רצו מתענין רצו אין מתענין. רש"י:[טז] ואע"ג דנושא חי פטור. הא אמרינן דכל פטורי שבת פטור אבל אסור. עתוי"ט:[יז] גמרא. ופירש הר"נ הקהל קודם זמנו (דהוא בא' דחר"ה) לא אפשר משום בימה וא"א לעשותה ביו"ט וזמן עצ"כ מפני חבירו שהוא מספיק דא"א לו להכנס בתחומו ותגיגה כו' אם אין חג מאי חגיגה שייכא:[יח] בגמרא. וטעמא דאיצטריך לכך משום דמכיון דמי"ז בתמוז הובקעה העיר נמצא דהוה זמן תענית בכל אלו הימי' הקודמי' ועוד דבז' באב נכנסו עובדי גלולים להיכל:

(ג)

(יט) (על המשנה) ומתנות כו'. ר"ל כי מי שנתן באותן הימים י"א י"ב וי"ג יצא ידי חובתו. הר"מ. אבל משלוח מנות אינו אלא בזמן סעודה דמנות מידי דמיכל הוא:

(ד)

(כ) (על המשנה) קריאת המגילה. כלומר שאם עשאה בראשון לא יצא. רש"י. וטעמא בגמרא דמסמך גאולת פורים לגאולת פסח עדיף:

(כא) (על המשנה) ומתנות לאביונים וה"ה משלוח מנות דליתנהו אלא בשני אע"פ שהמקדימין לקרות נותנין מתנות לאביונים ביום קריאתן ואין שולחים מנות. שאני התם דלא עבדי סעודה. הר"ן:

(ה)

(כב) (על המשנה) בכרת. פירוש עיקר חומר זדונו בכרת ומיהו אם התרו בו ולקה בידי אדם פטור כדתנן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו כו'. גמרא:

(ו)

(כג) (על הברטנורא) והוא הדירו הנאה המביאה לידי מאכל:

(כד) (על הברטנורא) ופשוט דה"ה לשאר דברים שאינן באין חובה וכ"כ הר"מ עולה או שלמים או מנחה:

(כה) (על המשנה) אלא כו'. הקשו בתוספ' והאיכא דנדר אינו בא מן המעשר ונדבה בא מהמעשר וי"ל דהכא מיירי בקרבנות שהופרשו כבר. ועתוי"ט:

(כו) (על המשנה) חייב. בגמרא יליף להו מקראי:

(ז)

(כז) (על הברטנורא) תרגום לצמיתות לחלוטין. הר"מ:

(כח) (על המשנה) פריעה ופרימה. בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע בסוף פרשת תזריע ובמצורע מוחלט כתיב. וה"ה לענין ועל שפם יעטה ומתניתין רישא דקרא נקטה. אבל לענין וטמא טמא יקרא דכתיב בההוא קרא שוים הם דכן מרבה בת"כ לכל המטמאים לא מצורעים בלבד:

(ח)

(כט) (על המשנה) ספרים. תורה נביאים וכתובים רש"י:

(ל) (על המשנה) אלא כו'. הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין. גמרא:

(לא) (על המשנה) אשורית. פירש"י לשון הקודש. וטעמא בגמרא. דבתו"מ כתיב והיו הדברים האלה בהוויתן יהיו:

(לב) (על המשנה) לא התירו. לשון אחר חוץ מלה"ק אלא יונית. רש"י:

(ט)

(לג) (על המשנה) אלא פר כו'. הא לענין פר יום הכפורים ועשירית האיפה זה וזה שוין. גמרא:

(לד) (על הברטנורא) שייר טובא דתנן במשנה ד' פרק ג' דהוריות:

(י)

(לה) (על הברטנורא) אע"פ שמזבח הנתושת של משה רבינו ע"ה היה שם. הכתיב וילך המלך גבעונה לזבוח שם כי היא חבמה הגדולה:

(לו) (על הברטנורא) דהא קתני סיפא כל שאינו כו' אינו קרב בבמה קטנה הא בגדולה קרב והיינו דאי' בזה הכלל. ומשום דמפסחים יליף בזבחים דף קי"ג כו' להכי נקיט טפי מאינך:

(לז) (על המשנה) בבמה. קטנה. רש"י: