ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסז א
ובפתח האל"ף. ובסמוך ובכנוי הכ"ף בשוא: "כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן" (שה"ש ז ט) האל"ף בסגול, "הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ" (בראשית מ י) האל"ף בפתח. ויתכן להיות משקל אחר, כי אַשְׁכּוֹלוֹת לא ישתנו בסמוך. וכמוהו מן אַרְמוֹן – אַרְמוֹנוֹת, ובסמוך: "אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד" (ירמיהו מט כז), ויתכן שהוא משקל אחר. ואף על פי שאַרְמוֹן אינו מזה המשקל כי הנו"ן בו נוספת. ואפשר שגם בו האל"ף נוספת.
אַפְעֵל – אַבְנֵט. לא ישתנה בסמוך ובכנוי ובקבוץ: "וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ" (ישעיהו כב כא), "וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים" (שמות כח מ). ואפשר שהוא מן ארבע אותיות.
אַפְעִיל – "בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב" (מיכה א יד), כי מצאנוהו בלא אל"ף: "וְהָיָה בִכְזִיב" (בראשית לח ה). ובתוספת ה"א: "אַכְזִיבָה" (יהושע יט כט), "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב יט) שם כמו רֶגַע.
אֲפַעִיל בדגש – אֲבַטִּיחַ, "וְאֵת הָאֲבַטִּחִים" (במדבר יא ה).
אַפָּעַל – אַפָּדַן הדל"ת בפתח או בצרי מן "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ" (דניאל יא מה). ויתכן שיהיה האל"ף שרש והנו"ן נוספת.
אַפִּלְעוֹן – אַפִּרְיוֹן.
אֲפַלְעוֹן – אֲדַרְכוֹן, "לַאֲדַרְכֹנִים אָלֶף" (עזרא ח כז), אפשר כי האל"ף נוספת כי נמצא בלא אל"ף עם מ"ם בסוף: "דַּרְכְּמוֹנִים שֵׁשׁ רִבֹּאות" (עזרא ב סט).
אֶפְעָלָה – אֶצְעָדָה, ובפתח: אַזְכָּרָה, "אַזְכָּרָתָהּ לַייָ" (ויקרא ו ח).
אַפְעוּלָה – "וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה" (תהלים צ ד), ועם תי"ו: "בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר" (שמות יד כד) בחולם.
אַפְעֲלִיּוּת – "אַכְזְרִיּוּת חֵמָה" (משלי כז ד).
אֲפַעְפּוּעָה – אֲבַעְבּוּעָה, "לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת" (שמות ט ט), נכפלה בו הפ"א והעי"ן ונפל למ"ד-הפֹעל והיא הה"א, כי שרשו בעה מענין "נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה" (ישעיהו ל יג).
הִפְעוֹל – "כְּהִנְדֹּף עָשָׁן" (תהלים סח ג), הִמּוֹל,[1] ובשורק "כְּהִתּוּךְ כֶּסֶף" (יחזקאל כב כב).
הַפְעָלָה – "רֶוַח וְהַצָּלָה" (אסתר ד יד), הַכָּרָה – "הַכָּרַת פְּנֵיהֶם" (ישעיהו ג ט), ראויים בתשלומם: הַנְצָלָה, הַנְכָּרָה.
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ קשה לי על הִמּוֹל כי הוא מקור ואינו שם, ואולי הוא טעות סופר.