ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסז ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קסז ב · >>

הַפְעָלוּת – "לְהַשְׁמָעוּת אָזְנָיִם" (יחזקאל כד כו).

ומחסרי הפ"א

מַעוֹל – מַשּׂוֹר בחולם ובדגש, ובשורק: מַבּוּל, מַבּוּעַ, מַדּוּחַ מן "מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים" (איכה ב יד).

ובקמץ: מַעָל – מַבָּט, מַטָּע, מַפָּל, מַפָּח, מַפָּץ, מַצָּב, מַתָּן, והתאר מַכָּר – "אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ" (מ"ב יב ו), קמוצים. ובהסמכם פתוחים: "וּמַפַּל בַּר" (עמוס ח ו), "מַטַּע יְיָ" (ישעיהו סא ג), "מַפַּח נָפֶשׁ" (איוב יא כ). אבל עם הכנוים יהיו קמוצים כעיקרם: "וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ" (יחזקאל ט ב), "נֵצֶר מַטָּעַי" (ישעיהו ס כא), "תְּרוּמַת מַתָּנָם" (במדבר יח יא). ובסמיכות הרבים בשוא: "מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ" (איוב מא טו). ובא קמץ בסמיכות: "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ" (משלי יח טז), "מַצַּב פְּלִשְׁתִּים" (ש"א יג כג). ובא פתח במוכרת: "לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם" (דברים י יא), "וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת" (במדבר י ב), "וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת" (מ"א ז ט). ובצרי: "מַפֵּץ אַתָּה לִי" (ירמיהו נא כ).

ובה"א הנקבה: מַעָלָה – מַטָּרָה, מַפָּלָה – "מְעִי מַפָּלָה" (ישעיהו יז א), מַתָּנָה. ובצרי: מַגֵּפָה, מַסֵּכָה, מַפֵּלָה – "שָׂמָהּ לְמַפֵּלָה" (ישעיהו כג יג), "קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה" (ישעיהו כה ב), מַצֵּבָה. ובסמוך: "מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה" (שופטים יד ח), "מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל" (בראשית לה כ). ויתכן שיאמר גם כן במוכרת, כמו מַמְלָכָה – מַמְלֶכֶת, מִלְחָמָה – מִלְחֶמֶת, כמו שכתבנו (לעיל קסה ע"ב). וכן בא במוכרת: "וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ" (שופטים ד כא). ונשתנו בסמיכות ובאו על דרך המוכרת מלרע ובפתח למ"ד-הפֹעל: "מַגֵּפַת הַסּוּס" (זכריה יד טו), "מַסֵּכַת זְהָבֶךָ" (ישעיהו ל כב). ונשתנה עוד ובא עי"ן-הפֹעל בשוא: "מַצְּבַת הַבַּעַל" (מ"ב ג ב). והקבוץ: מַטָּרוֹת, "וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן" (מ"א ו ז), מַפֵּלוֹת, מַגֵּפוֹת, מַצֵּבוֹת, מַפָּלוֹת.

ומחסרי הפ"א עוד: שִׂיא, שִׂיג, עקרם נְשִׂיא, נְשִׂיג – "אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ" (איוב כ ו), "וְכִי שִׂיג לוֹ" (מ"א יח כז).

ומנחי הפ"א

מוֹעָל בחולם או בשורק – מוֹלָד, מוֹשָׁב, מוֹדָע, מוֹרָד בחולם, "מוּסָד מוּסָּד" (ישעיהו כח טז)^[1] בשורק. קמוצי העי"ן. ובסמוך

נימוקי רבי אליהו בחור

1. לפי פירוש רש"י ראשון פתח והשני קמץ, עיין בנימוקי בשרש יסד.