ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסה ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קסה ב · >>

מַפְעוּל בשורק – "מַסְלוּל וָדֶרֶךְ" (ישעיהו לה ח), "כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל" (שה"ש ה ה), ומַכְלוּל מן "הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים" (יחזקאל כז כד), מַעְרוּם מן "וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ" (דה"ב כח טו). ואפשר שיהיה מַעְרוֹם בחולם, כמו מן עֵרוֹם – עֵרֻמִּים. ואפשר שיהיה מן "וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים" (ישעיהו מה ג) – מַטְמוּן בשורק. ומזה המשקל "מָצוּק מִצָּפוֹן" (ש"א יד ה) הראוי מַיְצוּק או מַצְיוּק.^[1] וכן מַבּוּל הראוי מַנְבּוּל. וכן מַחְלוּי, והקבוץ: "כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים" (דה"ב כד כה).

מַפְעֵלָה – מַכְשֵׁלָה, מַשְׁעֵנָה, מַחֲרֵשָׁה, מַדְמֵנָה, מַהְפֵּכָה. ובקבוץ ובכנוי ובסמוך לא ישתנו, אלא שתשוב הה"א תי"ו רפה: "וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ" (ש"א יג כ), "כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים" (ישעיהו יג יט) סמוך אל הפועל, "כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם" (דברים כט כב) סמוך אל הפעול.

מִפְעָלָה – הפתח והחירק והסגול שוים בזה המשקל מֶמְשָׁלָה, מַמְלָכָה, מֶרְכָּבָה, מֶלְתָּחָה, מִלְחָמָה, מִשְׁפָּחָה, ומְלָאכָה מזה המשקל אלא שנחה בו האל"ף, והראוי מַלְאָכָה. ומזה המשקל "כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם" (ירמיהו יג יח) בפלס מַמְלְכוֹתֵיכֶם, מַרְאָשָׁה בפלס מַמְלָכָה. ומזה המשקל עוד, אלא שהוא דגוש הלמ"ד, "חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת" (ישעיהו ל י), האחד מַהֲתַלָּה. ובסמוך: מִלְחֶמֶת, "מַמְלֶכֶת סִיחֹן" (במדבר לב לג). "וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת" (ש"א יג כב) אפשר שחסר הנסמך, או יהיה משקל אחר והוא העקר, כי מִלְחֶמֶת אחד בסמוך ובמוכרת, וחבורו יוכיח: מִלְחֶמֶת – מִלְחַמְתִּי, וכן מִשְׁמֶרֶת – מִשְׁמַרְתִּי, וכן מֶמְשֶׁלֶת – "לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א טז), וכן "לְמִשְׁפַּחַת לִבְנֵי קְהָת" (דה"א ו נה), וכן מַמְלֶכֶת אחד בסמוך ובמוכרת, ואלו היה החבור מן מִלְחָמָה, מַמְלָכָה, היתה התי"ו רפה כדרך כל ה"א הנקבה שתהפך תי"ו. ועשו החבור מן מִלְחֶמֶת לא מן מִלְחָמָה, לפי שהוא נקל בלשון, כשם שעשו מן פּוֹקֶדֶת לא מן פּוֹקְדָה כמו שכתבנו (לעיל לא ע"א).

ובקבוץ: מַמְלָכוֹת, מִלְחָמוֹת, ובסמוך בשוא: "מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ" (דברים כח כה), "מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן" (שופטים ג א), "מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי" (במדבר ג כז). ובא בקמץ בסמוך: "וּמִשְׁפָּחוֹת קִרְיַת יְעָרִים הַיִּתְרִי וְהַפּוּתִי" (דה"א ב נג), ובמקצת ספרים ראיתיו בשוא. ובא בשוא זולתי בסמוך: "לְמִשְׁפְּחוֹת לִבְנֵי קְהָת" (ראה יהושע כא כו, דה"א ו נה), "לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה" (תהלים קלו ט).

נימוקי רבי אליהו בחור

1. נ"ל מַנְצוּק.