ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסה א
מפני ההפסק הבי"ת בשוא כי החי"ת בסגול. אבל "וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ" (מ"א ח לא) והדומים לו הבי"ת בפתח מפני שוא החי"ת, שלא יפגשו שני שואים נעים כאחת. "וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים" (ישעיהו מא ז), "וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים" (קהלת יב יא). ומזו הגזרה: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים" (זכריה ג ז). ומן מַקְהֵל יאמר מַקְהֵלוֹ בצרי שלא ישתנה מפני הה"א, וכן בקבוץ: "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ יְיָ" (תהלים כו יב).[1] ואפשר להיות מזו הגזרה "אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ" (במדבר יח כט). ואפשר כי ב' המשקלים האלה שזכרנו – מִפְעָל ומַפְעֵל – יהיה הזכרים חבורם אחד, אף על פי שמצאנו הבדל ביניהם ברוב. "וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ" (ויקרא כז לא), היתה ראויה העי"ן בשוא, אלא שנפתחה מפני שהיא גרונית.
מְפַעֵל – "לִמְתָעֵב גּוֹי" (ישעיהו מט ז), "וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי מִתַּחַת הַטִּירוֹת" (יחזקאל מו כג), האחד ממנו מְבַשֵּׁל או מְבַשְּׁלָה. וכן "מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת" (מ"ב יב יד), "וְאֵת כָּל הַמְקַטְּרוֹת הֵסִירוּ" (דה"ב ל יד). ומזו המשקל "וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו" (בראשית כח יא), האחד מְרַאֲשָׁה בפלס מְבַשְּׁלָה, מְזַמְּרָה, מְקַטְּרָה. ומאשר למ"ד שלהם נחה: "מְמַלֵּא עַל כָּל גְּדוֹתָיו" (דה"א יב טז), וכן "וְלִמְכַסֶּה עָתִיק" (ישעיהו כג יח), שהוא כמו מִכְסֶה, "יִמַּךְ הַמְּקָרֶה" (קהלת י יח). ויתכן להיות מזו הגזרה "וְנִחֲלוּ מְקַדְשֵׁיהֶם" (יחזקאל ז כד), יאמר האחד מְקַדֵּשׁ והרבים מְקַדְּשִׁים, מְקַדְּשֵׁיהֶם, והוקל זה כמו רבים מהדגושים. וכן יאמר מְנַקֶּה, ועם ה"א הנקבה מְנַקִּיָּה בדגש היו"ד ובחירק הקו"ף מן "וּמְנַקִּיֹּתָיו" (שמות כה כט).
ובתוספת תי"ו: מִפְעֵלוּת – "אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת" (דברים ח ט).
מִפְעוֹל – מִזְמוֹר, "וְכָל עִיר מִבְחוֹר" (מ"ב ג יט), "בְּמִשְׁקוֹל עֶשְׂרִים שֶׁקֶל" (יחזקאל ד י), "כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" (בראשית לח כד), "בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים" (במדבר כב כד), "בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר" (יחזקאל מו כא), "מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ" (ש"ב כב נא). ובפתח המ"ם: מַכְאוֹב, מַטְמוֹן, מַשְׁקוֹף, מַרְגּוֹעַ. כלם לא ישתנו. ומִקְצוֹעַ יקובץ גם בלשון נקבות: "לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת" (שמות כו כד). וכן בסמוך: "בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר" (יחזקאל מו כב). אבל "לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן" (שמות כו כג) אינו מזה המשקל, ויאמר האחד ממנו מְקֻצַּע.
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ וכן בלשון רבות: "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים" (תהלים סח כז). אבל מה שנמצא ברוב סידורי תפילות ביוצר של שבת "וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ" (נשמת) הוא טעות, אך ראוי לומר וּבְמִקְהֲלוֹת המ"ם בחירק והוא סמוך.