ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג
בביאור שמות של ארבע או חמש אותיות
א
[עריכה]דע כי נמצאים כפולים של ארבע אותיות, רוצה לומר שבין שני אותיות כפולות שבסוף יבא בפעם אחרת פ"א-הפעל, כמו מן בָּרַר – בַּרְבּוּרִים, מן בָּקַק – בַּקְבּוּק, מן צָלַל – צִלְצָל, מן קָדַד – קָדְקֹד.
ב
[עריכה]ועוד נמצאים כפולים של ארבע אותיות, ונכפלה בהם למ"ד-הפעל, כמו רַעֲנָן, שַׁאֲנָן, חַכְלִיל. ועם ה"א הנקבה: שַׁעֲרוּרָה, וביו"ד נוספת: שַׁעֲרוּרִיָּה.
ג
[עריכה]ונמצאים כפולים של חמש אותיות, רוצה לומר כפולים העי"ן והלמ"ד, כמו מן יָרַק – יְרַקְרַק, ומן אָדֹם – אֲדַמְדַּם, ומן אָסַף – אֲסַפְסוּף, ודומיהם.
ד
[עריכה]ונמצאים של חמש אותיות שאין דומה לחברתה, כמו שַׁעַטְנֵז, צְפַרְדֵּעַ. יש אומרים שהם מורכבים, כמו שַׁעַטְנֵז – שׁוּעַ (טוע) [טָווּי] ונוּז (משנה כלאים ט ח). צְפַר־דֵּעַ, רוצה לומר שיודע הבֹקר. וכן של ארבע אותיות, פִּלֶגֶשׁ – פלג אשה. ויותר נכון לומר כי הם שמות מלשון מצרי או בבלי או פרסי. וכלל אומר לך, כי כל מלה אשר היא של חמש אותיות אינה מלשון הקדש, וכן "פַּתְשֶׁגֶן" (אסתר ג יד), "(א)דַּרְכְּמוֹנִים" (עזרא ב סט), "אֲחַשְׁתְּרָנִים" (אסתר ח י), "אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים" (אסתר ח ט) ודומיהם, כאשר אבאר בהקדמת ספר ההרכבה. ויש שמות שיש בהם אל"ף בראש או נו"ן בסוף ויש בהם מחלוקת אם הם שרשיות או נוספות, כמו אַבְנֵט, חַשְׁמָן, וכן אַרְגָּמָן ורבים כאלה; יש אומרים שהאל"פין והנו"נין נוספות, כאל"ף אֶזְרוֹעַ וכנו"ן של זִכָּרוֹן.
ה
[עריכה]ואשר הם של ארבע אותיות נבדלות הם רבים מאד, כמו כַּפְתֹּר, סְפָרַד, גַּרְזֶן, בַּרְזֶל, גִּזְבָּר, סִרְפַּד, טִפְסָר ודומיהם. וכבר ידעת כי הקמוצים והצרויים בסוף ישתנו, ותראה בשלמים ותלמוד מאותן של שלש אותיות, כי דרך אחד להם על הרוב.
ו
[עריכה]גם נמצאים מרובעים הבאים דגושים ברבוי, והם אותם שהנקודה האחרונה פתח, כמו מן חַשְׁמַל, נאמר הרבוי חַשְׁמַלִּים, וכן "כְּעֵין הַחַשְׁמַלָּה" (יחזקאל ח ב עי"ש) דגושה הלמ"ד, וכן מן "וְגַנְזַכָּיו" (דה"א כח יא), נאמר גַּנְזַךְ, גַּנְזַכִּים. וכן מן "בְּרֹב שַׂרְעַפַּי" (תהלים צד יט) – שַֹרְעַף, כלם פתוחים. וכן מן "יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים" (תהלים סח לב), נאמר חַשְׁמַן אֶגִידִיאוֹ יר"ה, אשר בשמו חברתי הספר הזה ברומא בשנת לרומ"א, כמבואר בהקדמה.