ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ט
בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים עם שרשית בסוף
א
[עריכה]דע כי השמות הבאים עם ה"א שרשית הם מעטים, כמו "גֵּאָה (וָרָם)" (משלי ח יג), "וַיֵּצֵא מִגֵּוָה" (איוב כ כה). ובאים בסגול: "גֵּאֶה מְאֹד" (ירמיהו מח כט), "רֵעֶה דָוִד" (ש"ב טו לז). וברבוי תאמר גֵּאִים, רֵעִים. ומן גֵּאָה בקמץ יבא "הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים" (תהלים קכג ד) ביו"ד נעה, וכן מן גֵּוָה תהפך הוי"ו ליו"ד נעה בסמיכות, כמו "בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה" (שופטים יד ח), והרבוי: "מָלֵא גְוִיּוֹת" (תהלים קי ו).
ב
[עריכה]ודע כי נמצאים הרבה שמות בגזרה זו שתהפך בהם הה"א ליו"ד נחה בסוף ולפניה חירק, והם של ארבע מינים; האחד שהתנועה הראשונה קמץ, כמו צָלִי, קָלִי. והשני שהתנועה ראשונה שוא, כמו שְׁבִי, פְּרִי, נְהִי. והשלישי שהתנועה הראשונה חולם, כמו חֹלִי, עֹנִי. הרביעי שהתנועה הראשונה בסגול, כמו מֶשִׁי, קֶרִי. ובסמיכות ישובו הקמצים לשוא, כמו צְלִי, קְלִי, והשואים ישובו לסגול בהפסק, כמו שֶׁבִי, פֶּרִי, כֶּלִי, וכשיבא אלו בכינויים תנוע היו"ד, כמו שֶׁבְיְךָ, פֶּרְיְךָ, כֶּלְיְךָ. וכן מן מֶשִׁי בכנוים תנוע היו"ד. וכן אמר רבי שלמה גבירול באחד משיריו: "לְבוּשׁ מֶשְׁיָם", פירש הַמֶּשִׁי שֶׁלָּהֶם. והחולמים ישובו לחטף-קמץ בסמיכות אף על פי שהתנועה האחרונה אינה סגול, כמו שכתבתי במאמר שלישי בעקר רביעי סימן שני. ונמצאים בחטף-קמץ אפילו בלי סמיכות, כמו "כָּל חֳלִי" (דברים כח סא), "מֶה חֳרִי" (דברים כט כג).
ג
[עריכה]ואלו המשקלים שזכרתי יבאו לפעמים בתוספת תי"ו בסוף, כמו עָמִית, "צָפֹה הַצָּפִית" (ישעיהו כא ה). ויש מהם בחולם בסוף, כמו אָחוֹת, חָמוֹת. ובסמיכות ובכנויים ישובו לשוא, כמו עֲמִיתְךָ, אֲחוֹתְךָ, חֲמוֹתְךָ וכולי. והשואים בלי סמיכות: חֲנִית, שְׁבִית. ולפעמים בשורק בסוף, כמו גָּלוּת, חָזוּת. ופ"א-הפעל בשוא, כמו שְׁבוּת, פְּדוּת. וכבר כתבתי דרך רבויים במאמר שלישי בעקר שלש עשרה בסימן חמישי. ונמצאים בתוספת נו"ן בסוף, כמו רָצוֹן, קָלוֹן ודומיהם, הוי"ו הנחה היא במקום ה"א למ"ד-הפעל והנו"ן נוספת. ונמצאים בתוספת נו"ן וביו"ד נעה במקום ה"א למ"ד-הפעל, כמו בִּנְיָן, עִנְיָן, קִנְיָן.