משנה שבת ד ניקוד
(א) בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין?
- אֵין טוֹמְנִין לֹא בְּגֶפֶת וְלֹא בְּזֶבֶל,
- לֹא בְּמֶלַח וְלֹא בְּסִיד וְלֹא בְּחוֹל,
- בֵּין לַחִים, בֵּין יְבֵשִׁים.
- לֹא בְּתֶבֶן וְלֹא בְּזַגִּים וְלֹא בְּמוֹכִים וְלֹא בַּעֲשָׂבִים,
- בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים;
- אֲבָל טוֹמְנִין בָּהֶן כְּשֶׁהֵן יְבֵשִׁים.
- טוֹמְנִין בִּכְסוּת וּבְפֵרוֹת,
- בְּכַנְפֵי יוֹנָה,
- וּבִנְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים,
- וּבִנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּדַּקָּה וּמַתִּיר בַּגַּסָּה:
- וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן.
- בְּגִזֵּי צֶמֶר,
- וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן;
- כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה?
- נוֹטֵל אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
- קֻפָּה,
- מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל,
- שֶׁמָּא יִטֹּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
- נוֹטֵל וּמַחֲזִיר.
לֹא כִּסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם, לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחֱשַׁךְ.
- כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, מֻתָּר לְכַסּוֹתוֹ.
- מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר, אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת:
משנה שבת, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב