לדלג לתוכן

משנה שבת ג ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא,
נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל.
בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן,
עַד שֶׁיִּגְרֹף,
אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חַמִּין, אֲבָל לֹא תַּבְשִׁיל;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חַמִּין וְתַבְשִׁיל.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין, אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מַחֲזִירִין:
(ב) תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא, לֹא יִתֵּן,
בֵּין מִתּוֹכוֹ,
בֵּין מֵעַל גַּבָּיו.
כֻּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא,
הֲרֵי זֶה כְּכִירַיִם.
בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים,
הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר:
(ג) אֵין נוֹתְנִין בֵּיצָה בְּצַד הַמֵּחַם בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל,
וְלֹא יַפְקִיעֶנָּה בְּסוּדָרִין;
וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.
וְלֹא יַטְמִינֶנָּה בְּחוֹל וּבַאֲבַק דְּרָכִים בִּשְׁבִיל שֶׁתִּצָּלֶה:
(ד) מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא,
וְהֵבִיאוּ סִילוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ אַמָּה שֶׁל חַמִּין.
אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים:
אִם בְּשַׁבָּת,
כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת:
אֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּבִשְׁתִיָּה.
בְּיוֹם טוֹב,
כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב:
אֲסוּרִין בִּרְחִיצָה, וּמֻתָּרִין בִּשְׁתִיָּה.
מוּלְיָאר הַגָּרוּף, שׁוֹתִין הֵימֶנּוּ בְּשַׁבָּת.
אַנְטִיכֵי, אַף עַל פִּי שֶׁגְּרוּפָה, אֵין שׁוֹתִין מִמֶּנָּה:
(ה) הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ,
לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ,
אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן.
הָאִלְפָס וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין,
לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תְּבָלִין,
אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לַכֹּל הוּא נוֹתֵן,
חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר:
(ו) אֵין נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַשֶּׁמֶן.
וְאִם נְתָנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר.
וְאֵין נֵאוֹתִין מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן.
מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ, אֲבָל לֹא יָשָׁן.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כָּל הַנֵּרוֹת מְטַלְטְלִין,
חוּץ מִן הַנֵּר הַדּוֹלֵק בְּשַׁבָּת.
נוֹתְנִין כְּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת.
וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה: