משנה שבת ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) במה - טומנין,

ובמה - אין טומנין?

אין טומנין -

לא בגפת,

ולא בזבל,

ולא במלח,

ולא בסיד,

ולא בחול,

בין לחים, בין יבשים.

לא בתבן,

ולא בזוגין,

ולא במוכין,

ולא בעשבים,

בזמן שהן לחים,

אבל טומנין בהן - יבשים.

טומנין -

בכסות,

ובפירות,

ובכנפי יונה,

ובנעורת של פשתן,

ובנסורת של חרשים.

רבי יהודה -

אוסר - בדקה,

ומתיר - בגסה.

(ב) טומנין -

בשלחין - ומטלטלין אותן.

בגיזי צמר - ואין מטלטלין אותן.

כיצד יעשה? -

נוטל את הכסות - והן נופלות.

רבי אלעזר בן עזריה אומר:

קופה מטה על צידה - ונוטל,

שמא יטול - ואינו יכול להחזיר.

וחכמים אומרים:

נוטל - ומחזיר.

אם לא כיסהו - מבעוד יום,

לא יכסנו - משתחשך.

כיסהו - ונתגלה,

מותר לכסותו.

ממלא - את הקיתון,

ונותן - תחת הכר,

או תחת הכסת.

הדף הראשי של משנה שבת ד

משנה שבת, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב