משנה שבת ד רמבם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) במה טומנין, ובמה אין טומנין? -
- אין טומנין -
- לא בגפת, ולא בזבל, ולא במלח, ולא בסיד, ולא בחול - בין לחים, בין יבשים;
- לא בתבן, ולא בזוגין, ולא במוכין, ולא בעשבים - בזמן שהן לחים,
- אבל טומנין בהן יבשים.
- טומנין -
- בכסות, ובפירות, ובכנפי יונה, ובנעורת של פשתן, ובנסורת של חרשים.
- רבי יהודה אוסר בדקה, ומתיר בגסה.
(ב) טומנין בשלחין, ומטלטלין אותן;
- בגיזי צמר, ואין מטלטלין אותן.
- כיצד יעשה? - נוטל את הכסות, והן נופלות.
- רבי אלעזר בן עזריה אומר: קופה מטה על צידה ונוטל, שמא יטול ואינו יכול להחזיר.
- וחכמים אומרים: נוטל ומחזיר.
- אם לא כיסהו מבעוד יום - לא יכסנו משתחשך.
- כיסהו ונתגלה - מותר לכסותו.
- ממלא את הקיתון, ונותן תחת הכר, או תחת הכסת.
הדף הראשי של משנה שבת ד