משנה שבת ד דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה שבת ד דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

במה טומנין ובמה אין טומנין?

אין טומנין לא בגפת ולא בזבל, לא במלח ולא בסיד ולא בחול, בין לחים בין יבשים.

לא בתבן ולא בזגים ולא במוכים ולא בעשבים בזמן שהן לחים, אבל טומנין בהן כשהן יבשים.

טומנין בכסות ובפירות, בכנפי יונה ובנסורת של חרשים ובנעורת של פשתן דקה.

רבי יהודה אוסר בדקה ומתיר בגסה.

משנה ב[עריכה]

טומנין בשלחין, ומטלטלין אותן. בגיזי צמר, ואין מטלטלין אותן.

כיצד הוא עושה?

נוטל את הכיסוי והן נופלות.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, קופה מטה על צדה ונוטל, שמא יטול ואינו יכול להחזיר.

וחכמים אומרים, נוטל ומחזיר.

לא כיסהו מבעוד יום, לא יכסנו משתחשך.

כיסהו ונתגלה, מותר לכסותו.

ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר, או תחת הכסת.

<< | משנה שבת ד דפוסים | >>