משנה סנהדרין א דפוסים
משנה סנהדרין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
דיני ממונות, בשלשה.
גזילות וחבלות, בשלשה.
נזק וחצי נזק, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה, בשלשה.
האונס והמפתה והמוציא שם רע, בשלשה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, מוציא שם רע, בעשרים ושלשה, מפני שיש בו דיני נפשות.
מכות, בשלשה.
משום רבי ישמעאל אמרו, בעשרים ושלשה.
עבור החדש, בשלשה.
עבור השנה, בשלשה, דברי רבי מאיר.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, בשלשה מתחילין, ובחמשה נושאין ונותנין, וגומרין בשבעה.
ואם גמרו בשלשה, מעוברת.
סמיכת זקנים ועריפת עגלה, בשלשה, דברי רבי שמעון.
ורבי יהודה אומר, בחמשה.
החליצה והמיאונין, בשלשה.
נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין, בשלשה .
ההקדשות, בשלשה.
הערכין המטלטלין, בשלשה.
רבי יהודה אומר, אחד מהן כהן.
והקרקעות, תשעה וכהן.
ואדם, כיוצא בהן.
דיני נפשות, בעשרים ושלשה.
הרובע והנרבע, בעשרים ושלשה, שנאמר (ויקרא כ, טז) והרגת את האשה ואת הבהמה, ואומר (שם טו) ואת הבהמה תהרוגו.
שור הנסקל, בעשרים ושלשה, שנאמר (שמות כא, כט) השור יסקל וגם בעליו יומת, כמיתת הבעלים כך מיתת השור.
הזאב והארי, הדוב והנמר והברדלס והנחש, מיתתן בעשרים ושלשה.
רבי אליעזר אומר, כל הקודם להרגן, זכה.
רבי עקיבא אומר, מיתתן בעשרים ושלשה.
אין דנין לא את השבט ולא את נביא השקר ולא את כהן גדול, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
ואין מוציאין למלחמת הרשות, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
אין מוסיפין על העיר ועל העזרות, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
אין עושין סנהדריות לשבטים, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
אין עושין עיר הנדחת, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.
ואין עושין עיר הנדחת בספר, ולא שלש, אבל עושין אחת או שתים.
סנהדרי גדולה היתה של שבעים ואחד, וקטנה של עשרים ושלשה.
ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד, שנאמר (במדבר יא, טז) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, ומשה על גביהן, הרי שבעים ואחד.
רבי יהודה אומר, שבעים.
ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה, שנאמר (שם לה, כד-כה) ושפטו העדה והצילו העדה, עדה שופטת ועדה מצלת, הרי כאן עשרים.
ומנין לעדה שהיא עשרה, שנאמר (שם יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת, יצאו יהושע וכלב.
ומנין להביא עוד שלשה, ממשמע שנאמר (שמות כג, ב) לא תהיה אחרי רבים לרעות, שומע אני שאהיה עמהם לטובה, אם כן למה נאמר (שם) אחרי רבים להטות, לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה, הטייתך לטובה על פי אחד, הטייתך לרעה על פי שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד, הרי כאן עשרים ושלשה.
וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין, מאה ועשרים.
רבי נחמיה אומר, מאתים ושלשים, כנגד שרי עשרות.
משנה סנהדרין, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב