משנה סנהדרין א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) דיני ממונות בשלשה גזילות וחבלות בשלשה נזק וחצי נזק תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרין המוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות.

(ב) מכות בשלשה עיבור החודש בשלשה עיבור השנה בשלשה דברי רבי מאיר רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין בחמישה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בשלשה מעוברת.

(ג) סמיכת זקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בחמישה חליצה ומיאונין בשלשה ההקדשות בשלשה נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה הערכים המיטלטלים בשלשה רבי יהודה אומר ואחד מהן כוהן ובקרקעות תשעה וכוהן ואדם כיוצא בהן.

(ד) דיני נפשות בעשרים ושלשה והרובע והנרבע בעשרים ושלשה שנאמר והרגת את האישה ואת הבהמה (ויקרא כ טז) ואומר ואת הבהמה תהרוגו (ויקרא כ טו) שור הנסקל בעשרים ושלשה שנאמר השור ייסקל וגם בעליו יומת (שמות כא כט) כמיתת הבעלים כן מיתת השור הארי והדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה רבי אליעזר אומר כל הקודם להורגן זכה רבי עקיבה אומר מיתתן בעשרים ושלשה.

(ה) אין דנין לא את השבט ולא את נביא השקר ולא את כוהן גדול אלא בבית דין של שבעים ואחד אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד אין עושין סנהדריות לשבטים אלא בבית דין של שבעים ואחד אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד אין עושין עיר הנידחת אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ואין עושין עיר הנידחת בספר ולא שלש עיר הנידחת אבל עושין אחת או שתים.

(ו) סנהדרי גדולה הייתה של שבעים ואחד וקטנה של עשרים ושלשה מנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל (במדבר יא טז) ומשה על גביהן הרי שבעים ואחד רבי יהודה אומר שבעים ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה (במדבר לה כד-כה) עדה שופטת ועדה מצלת הרי עשרים ומנין לעדה שהיא עשרה שנאמר עד מתיי לעדה הרעה (במדבר יד כז) יצאו יהושע וכלב ומנין להביא עוד שלשה ממשמע שנאמר לא תהיה אחרי רבים לרעות (שמות כג ב) שומע אני שאומר היה עמהם לטובה אם כן למה נאמר אחרי רבים להטות (שם) לא כהטותך לטובה הטותך לרעה הטותך לטובה על פי אחד ולרעה על פי שנים אין בית דין שקול מוסיף עליהם עוד אחד הרי עשרים ושלשה וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין מאה ועשרים רבי נחמיה אומר מאתיים ושלשים כדי שרי עשרות.

הדף הראשי של משנה סנהדרין א