משנה סוכה ה א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ה · משנה א | >>
החליל חמשה וששה.
זהו החליל של בית השואבהא, שאינו דוחה ב לא ג את השבת ולא את יום טוב.
אמרו, כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו.
הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה.
- זֶהוּ הֶחָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה,
- שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.
- אָמְרוּ:
- כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה,
- לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.
החליל - חמישה, ושישה,
- זה חליל - של בית השאובה,
- שאינו דוחה -
- לא את השבת,
- ולא את יום טוב.
- שאינו דוחה -
- זה חליל - של בית השאובה,
- אמרו:
- כל מי שלא ראה - שמחת בית השאובה,
- לא ראה שמחה - מימיו.
חליל - הוא כלי מכלי שיר הנקרא בלשון ערבי "מזמאר". והיו שם מינים רבים מכלי הניגון, אבל לפי שזה הוא העיקר, השיר נתייחס אליו.
ובית השואבה - שם המקום שהיו מתקנין לשמחה, וקראו לו זה השם משום "ושאבתם מים בששון"(ישעיה יב, ג):
החליל - הרבה מיני זמר היו שם, ועל שם שחליל קולו נשמע יותר מן האחרים נקראו כולם על שמו:
חמשה וששה - פעמים חמשה פעמים ששה. חל יו"ט ראשון להיות בשבת, החליל ששה. חל בשאר ימי החול החליל חמשה. לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב:
שמחת בית השואבה - לפי שכל שמחה זו על שאיבת המים של ניסוך, קרו לה שמחת בית השואבה, על שם ושאבתם מים בששון (ישעיהו יב):
החליל. עיין משנה ג' פרק ג' דבכורים. ומ"ש הר"ב הרבה מיני זמר היו שם לקמן במשנה ד':
של בית השואבה. שם המקום שהיו מתקנים לשמחה. הרמב"ם:
שאינה דוחה כו'. הא דלא קתני כיצד יו"ט שחל להיות כו' כבפירקין דלעיל. משום דבעי למסמך ולמימר חליל של בית השואבה. דדייק מיניה בגמרא האי הוא דלא דחי. הא דקרבן דחי. תוס' [*ועיין במשנה ג' פ"ב דערובין]:
לא את השבת ולא את היום טוב. אע"ג דחליל אינו אסור אלא משום שמא יתקן כלי שיר. כמו לא מספקים. ולא מטפחים. דמשנה ב' פ"ה דביצה וקיי"ל [בפרק בתרא דערובין] דאין שבות במקדש. בית השואבה שאני. כדאמרינן בגמרא שאינה אלא משום שמחה יתרה. תוספת:
(א) (על המשנה) בית השואבה. שם המקום שהיו מתקנים לשמחה. הר"נ:
(ב) (על המשנה) שאינה דוחה כו'. הא דלא קתני כיצד כו' משום דבעי לסמוך ולמימר חליל של בה"ש דדייק מיניה בגמרא האי הוא דלא דחי הא דקרבן דחי. תוספ':
(ג) (על המשנה) לא כו'. אע"ג דחליל אינו אסור אלא משום שמא יתקן כלי שיר כו' וקיי"ל דאין שבות במקדש. בית השואבה שאני. כדאמרינן בגמרא שאינה אלא משום שמחה יתירה. תוספ':
בית השואבה: ובירוש' שואבה שמשם שואבין רוח הקדש שהשכינה שורה מתוך שמחה דכתיב והיה כנגן המנגן וכו' ומייתי עובדא דיונה בן אמתי שהיה מעולי רגלים ובשמחת בית השואבה שרתה עליו שכינה תוס'. וכתב הר"מ דילונזאנו ז"ל נראה דבית תנן והשואבה הויא כנסת ישראל דאי בית תנן הל"ל השואב כי בית לשון זכר לעולם ע"כ. ובגמ' אתמר רב יהודה ורב עינא חד תני שואבה וחד תני חשובה מאן דתני שואבה לא משתבש דכתיב ושאבתם מים בששון ומאן דתני חשובה לא משתבש דאמר רב נחמן מצוה חשובה היא ובאה מששת ימי בראשית שנבראו השיתין והיינו דלא כר' אלעזר ב"ר צדוק דאית ליה בברייתא בגמ' בסוף פירקין דלעיל דלא נבראו מששת ימי בראשית וכתבתיו פ' ולד חטאת דמעילה סי' ג': ובגמ' ת"ר החליל דוחה את השבת דברי יוסי ב"ר יהודה וחכמים אומרים אף י"ט אינו דוחה ומוקי לפלוגתייהו ר' ירמיה ב"ר אבא בשיר של שואבה דרבי יוסי ב"ר יהודה סבר שמחה יתירה נמי דוחה את השבת ורבנן סברי שמחה יתירה אינה דוחה את השבת אבל בשיר של קרבן ד"ה עבודה היא ודוחה את השבת ורב יוסף אמר מחלוקת בשיר של קרבן דר' יוסי סבר עיקר שירה בכלי ועבודה היא ודוחה את השבת ורבנן סברי עיקר שירה בפה ולאו עבודה היא ואינה דוחה את השבת אבל שיר של שואבה ד"ה שמחה היא ואינה דוחה את השבת ולרב יוסף קיימא במסקנא דמתני' דלא כר' יוסי ב"ר יהודה דהכי מותבינן ליה לרב יוסף מדתניא שיר של שואבה דוחה את השבת דברי ר' יוסי ב"ר יהודה וחכמים אומרים אף יום טוב אינה דוחה והויא תיובתיה דרב יוסף בתרתי בשל שואבה הויא תיובתיה מדר' יוסי ובשל קרבן הויא תיובתיה מדרבנן דהא ליכא למימר דמאי דנקט פלוגתייהו בשל שואבה להודיעך כחו דר' יוסי ב"ר יהודה דאפי' דשואבה נמי דחי ולעולם רבנן אפי' בשל קרבן פליגי דהא קתני מתני' זהו חליל של בית השואבה שאינו דוחה זהו שאינו דוחה אבל דקרבן דוחה מני אילימא ר' יוסי ב"ר יהודה האמר שיר של שואבה נמי דוחה אלא לאו רבנן היא דשמעי' להו בדשואבה דלא דחי וקתני זהו למעוטי דקרבן אלמא בשל קרבן מודו וקאי בתיובתא: ובירוש' הא של קרבן דוחה מתני' ר' יוסי ב"ר יהודה דתניא חליל של קרבן דוחה את השבת דברי ר' יוסי ב"ר יהודה (הגהה גם ר"ש בן אלעזר ס"ל דעיקר שירה בכלי בפרק בתרא דתעניות דף כ"ז ע"א אכן שמואל ס"ל התם כרבנן דעיקר שירה בפה:) וחכמים אומרים אינו דוחה לא את השבת ולא את י"ט:
יכין
החליל: [הפלעטהע] שנגנו בה כלעיל פ"ד סי' ח'. ואף דכלי זמר הרבה היו שם, עכ"פ קול החליל נשמע ביותר, ובו מתחילין ומסיימין, לפיכך נקרא כל הזמר על שמו:
זהו החליל של בית השואבה: כך נקרא שם המקום שבעזרת נשים שמתקנין אותו בכמה מיני תקונין [כמ"ב] לשמחת שאיבת מי נסוך שבחג:
ולא את יום טוב: אע"ג דכלי שיר בשבת ויו"ט אסור רק משום שבות, ואין שבות במקדש. היינו לצורך עבודה, אבל הכא רק שמחה יתירה הוא ולא עבודה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת