משנה סוטה ב ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ב · משנה ב | >>
היה מביא פיילי של חרס חדשהא, ונותן לתוכה חצי לוג ב מים מן הכיור.
רבי יהודה אומר, רביעית; כשם שממעט בכתב, כך ממעט במים.
נכנס להיכל ופנה לימינוג, ומקום היה שם אמה על אמה, וטבלה של שיש וטבעת היתה קבועה בה.
וכשהוא מגביהה, נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים, שנאמר (במדבר ה): "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים".
הָיָה מֵבִיא פְּיָלִי שֶׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה,
- וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רְבִיעִית;
- כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב, כָּךְ מְמַעֵט בַּמַּיִם.
- נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ,
- וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה עַל אַמָּה,
- וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ,
- וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ.
- וּמָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה עַל אַמָּה,
- וּכְשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ,
- נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן,
- כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם" (במדבר ה, יז):
היה מביא פיילי של חרס - חדשה,
- ונותן לתוכה חצי לוג מים - מן הכיור.
- רבי יהודה אומר: רביעית,
- כשם שהוא ממעט בכתב - כך הוא ממעט במים.
- נכנס להיכל - ופנה לימינו,
- ומקום היה שם - אמה על אמה,
- וטבלה של שיש - וטבעת היתה קבועה בה,
- כשהוא מגביהה - נוטל עפר מתחתיה,
- ונותן - כדי שייראה על פני המים,
- שנאמר: "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן,
- יקח הכוהן, ונתן אל המים" (במדבר ה יז).
פיילי של חרס - כלי שהוא מחרס. וצריך שיהיה זו הכלי שלא ישתנה שנוי הרבה באורך הזמן.
ומה שאמר חדשה - שלא נעשה בהם מלאכה כלל, ואפילו בדבר מועט כגון כלי חרס של מצורע שנאמר בו "אל כלי חרס, על מים חיים"(ויקרא יד, ה), ואמרו "מה חיים שלא נעשה בהם מלאכה, אף כלי שלא נעשה בה מלאכה".
ואין הלכה כרבי יהודה:
היה מביא - הכהן:
פיילי - כוס בלשון יוני:
מן הכיור - דכתיב (במדבר ה) מים קדושים, ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי:
כשם שממעט - ר' יהודה בכתב המגילה, לקמן במתניתין, בך ממעט כאן במים. ואין הלכה כרבי יהודה:
מקום היה שם - ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל:
וטבעת קבועה בה - לאוחזה בטבעתה ולהגביהה משאר הרצפה שהיא כולה באבני שיש:
כדי שיראה - צריך שיתן בה שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים:
ונתן אל המים - מדלא כתיב ונתן במים, אלא אל המים, משמע שלא יהא נבלע בתוכן:
חדשה. תנא פיילי של חרס חדשה. דברי רבי ישמעאל. מ"ט גמר כלי כלי ממצורע מה להלן חרס חדשה [כמ"ש בפי' הר"ב רפי"ד דנגעים]. [ועיין גם שם מלשון פיילי] אף כאן חרס חדשה. אי מה להלן מים חיים. אף כאן מים חיים. לר' ישמעאל ה"נ איכא למפרך מה למצורע וכו'. אמר רבא אמר קרא בכלי חרס [ולא כתב ולקח כלי חרס] כלי שאמרתי לך כבר [ומאי ניהו דמצורע] ונ"ל דלרבא אף רבנן דר' ישמעאל דלא בעו מים חיים מודו בכלי דבעיא חדשה משום דלאו גזירה שוה היא זו אלא הוראת מקום. ועל הכלי לבד קפיד קרא ולפיכך לא קשיא דהכא סתם תנא דחדשה בעינן ובריש פ"ב דזבחים כמ"ש הר"ב שכל המימות כשרים לקדוש [דהיינו מי הכיור] ואפילו אינן מים חיים. וכן הרמב"ם פסק בסוטה דחדשה בעינן ולא הוצרך בפ"ה מהלכות ביאת מקדש שיהו מי הכיור מים חיים וכ"מ כתב שצ"ע. לדידי לא קשיא ולא מידי. דלמסקנא אפילו למאן דלא בעי מי הכיור שיהו מים חיים מצי למילף ממצורע שכלי חרס תהיה חדשה:
חצי לוג. הלכתא גמירי לה. כ"פ רש"י בפרק שתי מדות במנחות דף פ"ח וצ"ל דהכי גמירי לה שצריך מים למחוק הכתב יפה יפה בקלות. ולפיכך ר"י שממעט בכתב. ממעט במים. ועיין מ"ש במ"ט פ"ד דסוכה. א"נ הלכתא גמירי לה לאו מסיני אלא כך קבלו מרבותם וכמ"ש בשם התוס' במ"ג פ"ח דיבמות. ועיין מ"ש בסוף עדיות. וכן במ"ג פ"ק דזבחים:
ופנה לימינו. גמרא מ"ט דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. וטעמא כתבתי במשנה ה' פ"ד דיומא:
(א) (על המשנה) חדשה. בגמרא יליף ליה מקרא והוא אליבא דכו"ע. ועתוי"ט:
(ב) (על המשנה) חצי לוג. הלכתא גמירי לה. רש"י. וצ"ל דהכי גמירי לה שצריך המים למחות הכתב יפה יפה בקלות. ולפיכך ר"י שממעט בכתב ממעט במים. ועתוי"ט:
(ג) (על המשנה) לימינו. דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין:
היה מביא פיילי: פ"ג מינין דף ל"ח: פיילי כוס בלשון יוני וכן תרגום ירושלמי ועשית קערותיו פיילוותה. ותרגום בספל אדירים בפיילי גובריא ותרגום השותים במזרקי יין בפיילי חמר וכן ג"כ תרגום את קובעת כוס פיילי כסא. גמרא תנא פיילי של חרש חדשה דברי ר' ישמעאל ויליף לה מג"ש כלי כלי ממצורע דכתיב ביה אל כלי חרש על מים חיים מה מום חיים שלא נעשתה בהן מלאכה אף כלי שלא נעשה בו מלאכה ומה להלן מים חיים אף כאן מי כיור ס"ל לר' ישמעאל שצריכין להיות מים חיים דהיינו מי מעין ורבנן ס"ל דמי כיור משאר מימות הן ופיילי של חרס דסוטה לא ילפינן שצריך שיהא חדש כמו של מצורע דאיכא למפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת ומסיק אמר רבא אמר קרא בכלי חרש כלי שאמרתי לך כבר ומאי ניהו דמצורע פירש מדלא כתיב ולקח כלי חרש. תו גרסינן בגמ' אמר רבא לא שנו דס"ל לרבנן דמתני' דבעי כלי חרש ומכשרי בישן אלא שלא נתאכמו פניו אבל נתאכמו פניו ע"י האור פסולין דדומיא דמים בעינן ונהי דמי סוטה לרבנן לאו חיים נינהו דמכשרי בשאר מימות מכל מקום לא נשתנו בעינן וכלי נמי בעינן דלא נשתנה ע"כ. מכל מה שכתבנו משמע דלא גרסינן במתני' חדשה אבל בירושלמי משמע דגריס חדשה והכי איתא התם בירושלמי מאן תנא חדשה ר' אליעזר דהוא דריש לה אל כלי חרש על מים חיים מה מים שלא נעשה בהם מלאכה אף כלי חרש שלא נעשה בו מלאכה. ניחא תמן דהא דריש אל כלי חרש על מים חיים הכא מה אית לך א"ר יוחנן דו סבר כר' ישמעאל תני מי כיור ר' ישמעאל אומר מי מעין וחכמים מכשירין בכל המימות והא דר' אלעזר כר' ישמעאל במים ודר' ישמעאל כר' אלעזר בכלי חרס. אשכח תני בכלי חרש חדשה ר' ישמעאל אומר אית תנאי תני בכלי חרש ולא במקדה ואית תנאי תנו אפילו במקדה הוו בעיין מימר מאן דמר בכלי חרש לא במקדה ר' אלעזר מאן דאמר אפילו במקדה רבנן כולה רבנן מ"ד בכלי חרס לא במקדה בשניטל רובה ומיעוטה קיים ומ"ר במקדה בשניטל מיעוטה ורובה קיים ע"כ. וכן משמע דגריס הרמב"ם ז"ל ג"כ במתני' חדשה. ואפשר דגם רש"י ז"ל גריס במתני' חדשה ומה שהעתקנו לשונו שכתב דס"ל לרבנן דמתני' וכו' לאו אמתניתין קאי רק אברייתא קאי דמדקתני בה דברי ר' ישמעאל משמע דרבנן פליגי עליה:
ונותן לתוכה חצי לוג: תוס' פ' שתי מדות (מנחות דף פ"ח:)
נוטל עפר מתחתיה: היא דעת איסי בן מנחם דדריש לקרא הכי ומן העפר אשר יהיה יכול יתקן מבחוץ ויכניס ת"ל בקרקע המשכן אי בקרקע המשכן יכול יחפור בקרדומות ת"ל יהיה מ"מ הא כיצד יש שם עפר תיחוח הבא משם אין שם תן שם על הקרקעות וחוזר ונוטלו ונותנו לתוך המים ולאפוקי שלא יביא מתוך קופתו ויתן ואיכא תנא דס"ל שהיה מתקן מבחוץ ומכניס:
כדי שיראה על פני המים: כך צ"ל. וכן תנן ג"כ בפ"ג דפרה גבי אפר פרה. ירושלמי למה מים ואפר וכתב מים ממרום שבאה עפר במקום שהולכת כתב למי שעתידה ליתן לפניו דין וחשבון:
יכין
היה: הכהן. מביא פיילי: כוס:
ונותן לתוכה חצי לוג מים: הלממ"ס:
מן הכיור: שנאמר מים קדושים:
רבי יהודה אומר רביעית כשם שממעט בכתב: ר"י ס"ל שממעט בכתב, כלקמן:
וטבלא של שיש וטבעת היתה קבוע בה: כדי לאחוז בה הטבלא:
ונותן כדי שיראה על המים: ר"ל נותן בה כל כך עפר, שיהא נראה על פני המים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש