משנה סוטה ב רמבם
מראה
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) היה מביא את מנחתה - בקפיפה מצרית,
- ונותנה על ידיה - כדי ליגעה.
- כל המנחות - תחילתן וסופן בכלי שרת,
- וזו - תחילתה בקפיפה מצרית, וסופה בכלי שרת.
- כל המנחות - טעונות שמן ולבונה,
- וזו - אינה טעונה לא שמן, ולא לבונה.
- כל המנחות - באות מן החיטים,
- וזו - אינה באה אלא מן השעורים.
- מנחת העומר -
- אף על פי - שהיא באה מן השעורים,
- היא - היתה באה גרש,
- וזו - היתה באה מן הקמח.
- רבן גמליאל אומר:
- כשם שמעשיה - מעשה בהמה,
- כך קרבנה - מאכל בהמה.
(ב) היה מביא פיילי של חרס - חדשה,
- ונותן לתוכה חצי לוג מים - מן הכיור.
- רבי יהודה אומר: רביעית,
- כשם שהוא ממעט בכתב - כך הוא ממעט במים.
- נכנס להיכל - ופנה לימינו,
- ומקום היה שם - אמה על אמה,
- וטבלה של שיש - וטבעת היתה קבועה בה,
- כשהוא מגביהה - נוטל עפר מתחתיה,
- ונותן - כדי שייראה על פני המים,
- שנאמר: "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן,
- יקח הכוהן, ונתן אל המים" (במדבר ה יז).
(ג) בא לו לכתוב את המגילה.
- מאיזה מקום הוא כותב?
- "אם לא שכב איש אותך",
- "ואת כי שטית" (במדבר ה יט-כ).
- ואינו כותב -
- "והשביע הכוהן את האישה",
- "ואמר הכוהן לאישה" (במדבר ה כא).
- וכותב -
- "יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך",
- "ובאו המים המאררים האלה במעיך, לצבות בטן ולנפיל ירך" (במדבר ה כא-כב).
- ואינו כותב - "ואמרה האישה אמן אמן" (במדבר ה כב).
- רבי יוסי אומר: לא היה מפסיק.
- רבי יהודה אומר:
- כל עצמו אינו כותב, אלא -
- "יתן ה' אותך לאלה ולשבועה",
- "ובאו המים המאררים האלה במעיך, לצבות בטן ולנפיל ירך",
- ואינו כותב - "ואמרה האישה אמן אמן".
(ד) אינו כותב - לא על הלוח,
- ולא על הנייר, ולא על הדפתרא,
- אלא - על המגילה של ספר,
- שנאמר: "בספר" (במדבר ה כג).
- ולא על הנייר, ולא על הדפתרא,
- אינו כותב - לא בקמוס,
- ולא בקלקנתוס, ולא בכל דבר שהוא רושם,
- אלא - בדיו,
- שנאמר: "ומחה" (שם) - כתב שהוא יכול למחות.
- ולא בקלקנתוס, ולא בכל דבר שהוא רושם,
(ה) ולמה היא אומרת: "אמן, אמן" (במדבר ה כב)?
- אמן לאלה - אמן לשבועה.
- אמן אם איש זה - אמן אם איש אחר.
- ואמן שלא נטמאתי - ואם נטמאתי יבואו בי.
- אמן שלא סטיתי - ארוסה, ונשואה, שומרת יבם, וכנוסה.
- רבי מאיר אומר:
- אמן שלא נטמאתי - ואמן שלא איטמא.
(ו) הכל שווים -
- שאינו מתנה עימה - קודם שנתארסה, ולא משנתגרשה.
- נסתרה לאחר שנתגרשה - ונטמאת,
- ואחר כך החזירה - לא היה מתנה עימה.
- זה הכלל -
- כל שתיבעל - ולא תהא אסורה לו,
- לא היה מתנה עימה.
- כל שתיבעל - ולא תהא אסורה לו,
הדף הראשי של משנה סוטה ב
משנה סוטה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב