משנה סוטה ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) היה מביא את מנחתה בקפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי לייגעה כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת וזו תחילתה בקפיפה מצרית וסופה בכלי שרת כל המנחות טעונות שמן ולבונה וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה כל המנחות באות מן החיטים וזו אינה באה אלא מן השעורים מנחת העומר אף על פי שהיא באה מן השעורים היא הייתה באה גרש וזו הייתה באה מן הקמח רבן גמליאל אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה.

(ב) היה מביא פיילי של חרס חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור רבי יהודה אומר רביעית כשם שהוא ממעט בכתב כך הוא ממעט במים נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה של שיש וטבעת הייתה קבועה בה כשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שייראה על פני המים שנאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן ייקח הכוהן ונתן אל המים (במדבר ה יז).

(ג) בא לו לכתוב את המגילה מאיזה מקום הוא כותב אם לא שכב איש אותך ואת כי שטית (במדבר ה יט-כ) ואינו כותב והשביע הכוהן את האישה ואמר הכוהן לאישה (במדבר ה כא) וכותב ייתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך ובאו המים המאררים האלה במעייך לצבות בטן ולנפיל ירך (במדבר ה כא-כב) ואינו כותב ואמרה האישה אמן אמן (במדבר ה כב) רבי יוסי אומר לא היה מפסיק רבי יהודה אומר כל עצמו אינו כותב אלא ייתן ה' אותך לאלה ולשבועה ובאו המים המאררים האלה במעייך לצבות בטן ולנפיל ירך ואינו כותב ואמרה האישה אמן אמן.

(ד) אינו כותב לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדפתרא אלא על המגילה של ספר שנאמר בספר (במדבר ה כג) אינו כותב לא בקמוס ולא בקלקנתוס ולא בכל דבר שהוא רושם אלא בדיו שנאמר ומחה (שם) כתב שהוא יכל למחות.

(ה) ולמה היא אומרת אמן אמן (במדבר ה כב) אמן לאלה אמן לשבועה אמן אם איש זה אמן אם איש אחר ואמן שלא נטמאתי ואם נטמאתי יבואו בי אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה רבי מאיר אומר אמן שלא נטמאתי ואמן שלא איטמא.

(ו) הכל שווים שאינו מתנה עימה קודם שנתארסה ולא משנתגרשה נסתרה לאחר שנתגרשה ונטמאת ואחר כך החזירה לא היה מתנה עימה זה הכלל כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עימה.

הדף הראשי של משנה סוטה ב