משנה מנחות יג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק יג · משנה ד | >>
הרי עלי זהבח, לא יפחות מדינר זהב.
כסף, לא יפחות מדינר כסףי.
נחושת, לא יפחות ממעה כסף.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי, הוא מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי.
הֲרֵי עָלַי זָהָב,
- לֹא יִפְחֹת מִדִּינַר זָהָב.
- כֶּסֶף,
- לֹא יִפְחֹת מִדִּינַר כֶּסֶף.
- נְחשֶׁת,
- לֹא יִפְחֹת מִמָּעָה כֶּסֶף.
- פֵּרַשְׁתִּי,
- וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי,
- הוּא מֵבִיא עַד שֶׁיֹּאמַר:
- לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּנְתִּי:
"הרי עלי זהב" - לא יפחות מדינר זהב.
- "כסף" - לא יפחות מדינר כסף.
- "נחושת" - לא יפחות ממעה כסף.
- "פירשתי, ואין אני יודע מה פירשתי" - יהא מביא, עד שיאמר "לא כך נתכוונתי".
זה לבדק הבית על מנת שיאמר לשון מטבע. אבל אם לא זכר מטבע, יכולין אנו לומר אפשר שבחתיכה של זהב או של כסף נתחייב:
לא יפחות מדינר זהב - והוא שיאמר מטבע של זהב. דאי לא, דלמא נסכא דדהבא קאמר, דהיינו חתיכה של זהב ט:
נחושת לא יפחות ממעה כסף - שיביא נחושת ששוה מעה כסף:
פירשתי - כך וכך זהב:
ואיני יודע כמה פירשתי - יביא כל כך עד שידע בעצמו שמעולם לא נתכוין לכל כך:
הרי עלי זהב. *)זה לבדק הבית. הרמב"ם:
לא יפחות מדינר זהב. כתב הר"ב. והוא שיאמר מטבע של זהב. דאי לא. דלמא נסכא דדהבא קאמר דהיינו חתיכה של זהב. גמ'. ובספ"ו דשקלים פי' הר"ב מביא אפילו צנורא שהיא כמין מזלג קטן. והוא מירושלמי דהתם והביאוהו התוס' דהכא ופירשו דנסכא היינו כדי לעשות צנורא. ע"כ. אבל הרמב"ם בפ"ב מהלכות ערכין [הלכה יו"ד] כתב יביא לשון של זהב. יהיה משקלה. כדי שיאמר לא לכך נתכוונתי. ע"כ. סובר דירושלמי וגמ' דידן פליגי. ובגמרא אדמוקמינן דאמר מטבע פריך ודלמא פריטי. אמר רב פפא פריטי דדהבא לא עבדי אינשי:
כסף לא יפחות מדינר כסף. גמרא ודלמא נסכא. אמר רבי אלעזר דאמר מטבע. ודלמא פריטי אמר רב ששת באתרא דלא סגי פריטי דכספא:
(ח) (על המשנה) זהב. זה לבדק הבית. הר"מ:
(ט) (על הברטנורא) ובסוף פרק ו' דשקלים פירש הר"ב, מביא אפילו צנורא שהוא כמין מזלג קטן. ועתוי"ט:
(י) (על המשנה) מדינר. ודלמא פריטי. אר"ש באתרא דלא סגי פריטי דכספא. גמרא:
הרי עלי זהב: תוס' שבת ספ"ט אברייתא דמייתי התם דקתני נחשת לא יפחות ממעה כסף תימה לר"י דלא יפחות מפרוטה הל"ל כי היכי דתנן בפ' בתרא דמנחות הרי עלי זהב לא יפחות מדינר זהב כסף לא יפחות מדינר כסף ע"כ. ותימה לע"ד דטפי ה"ל לאקשויי אמתניתין גופה:
כסף לא יפחות מדינר כסף: והוא דאמר מטבע של כסף דאי לא דילמא נסכא דכספא קאמר:
נחשת לא יפחות ממעה כסף: גמרא תניא ראב"י אומר לא יפחות מצנורא קטנה של נחשת דהיינו מזלג קטן של נתשת למחט בו את הפתילה ומקנחים בה נרות המנורה כן פי' רש"י ז"ל. ותוס' ז"ל כתבו לאו של מנורה דמלקחיים היה להם אלא שאר נרות שהיו במקדש ע"כ. והאומר הרי עלי ברזל אחרים אומרים לא יפחות מכלה עורב פי' מסמרות חדים שתוחבין בראש הגג על ההיכל לכלות העורבים שלא ישבו עליו וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה וזהו פי' רש"י ז"ל. ואיתה בספ"ט דשבת. ויש עוד פירושים אחרים בכלה עורב כתבתים בס"ד בפ"ד דמסכת מדות:
יהא מביא עד שיאמר: כך מצאתי מוגה:
לא לכך נתכונתי: מעולם לא הייתי עשיר כ"כ שאוכל לידור כ"כ מזהב וכן יביא מכסף או מנחשת עד שיאמר לא לכך נתכוונתי. הרגמ"ה ז"ל. וביד פ' שני דהלכות ערכין סימן ט' י'. ובפ"ח דהלכות מ"ע סימן ג':
יכין
הרי עלי זהב: לבדק הבית:
לא יפחות מדינר זהב: ודוקא בדקאמר מטבע. דאל"כ דלמא רק חתיכה קאמר. וסגי בכדי לעשות מזלג קטן למחוט בה נרות שבמקדש. [ואילה"ק נימא סתם נדרים להחמיר. ויהיה חייב כל כך עד שיאמר לא לכך נתכוונתי. כבסיפא. נ"ל דבסיפא שאני. דפירש ושכח. משא"כ הכא דנדר סתם. תפסת מרובה לא תפסת [כר"ה ד"ד ב']:
לא יפחות מדינר כסף: ה"נ מיירי בדקאמר מטבע:
נחושת לא יפחות ממעה כסף: יביא נחשת ששוה מעה כסף:
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי: שנדרתי כמה זהב. או כסף. או נחושת. אביא. ושכחתי וה"ה בשכח המין:
הוא מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי: שיהיה כל כך רב עד שידע בוודאי שלא נתכוון לכך:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת