משנה יומא ב ניקוד
מראה
(א)
בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, תּוֹרֵם.
- וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּין, רָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ,
- וְכָל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת זָכָה.
- וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין, הַמְּמֻנֶּה אוֹמֵר לָהֶם הַצְבִּיעוּ.
- וּמַה הֵן מוֹצִיאִין? אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם.
- וְאֵין מוֹצִיאִין אֲגוּדָל בַּמִּקְדָּשׁ:
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ,
- וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל,
- וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ.
- וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה,
- הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בְּפַיִס.
אַרְבָּעָה פְּיָסוֹת הָיוּ שָׁם, וְזֶה הַפַּיִס הָרִאשׁוֹן:
(ג)הַפַּיִס הַשֵּׁנִי,
- מִי שׁוֹחֵט,
- מִי זוֹרֵק,
- וּמִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי,
- וּמִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה,
- וּמִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ.
- הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל,
- וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם,
- הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל,
- הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה,
- וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת,
- וְהַקְּרָבַיִם,
- וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּין, וְהַיַּיִן.
- שְׁלֹשָׁה עֶשֶׂר כֹּהֲנִים זָכוּ בּוֹ.
- אָמַר בֶּן עַזַּאי לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ הָיָה קָרֵב:
- אָמַר בֶּן עַזַּאי לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הַפַּיִס הַשְּׁלִישִׁי, חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוֹ וְהָפִיסוּ.
- וְהָרְבִיעִי, חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים,
- מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ וְלַמִּזְבֵּחַ:
תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה, בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר,
- לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.
- כֵּיצַד?
- עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה.
- בֶּחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם,
- הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה.
- בֵּין הָעַרְבָּיִם, בְּאַחַד עָשָׂר;
- הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה,
- וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים.
- וּבְשַׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר;
- הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה,
- וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים.
- וּבְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַחַג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם:
אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר;
- הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה,
- הַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁנַיִם שְׁנַיִם.
פָּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה;
- הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, הָרֹאשׁ בְּאֶחָד, וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם.
- הָעֹקֶץ וְהָרֶגֶל, הָעֹקֶץ בִּשְׁנַיִם, וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם.
- הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, הֶחָזֶה בְּאֶחָד, וְהַגֵּרָה בִּשְׁלֹשָׁה.
- שְׁתֵּי יָדַיִם בִּשְׁנַיִם, שְׁתֵּי דְּפָנוֹת בִּשְׁנַיִם.
- הַקְּרָבַיִם וְהַסֹּלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה.
- בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּקָרְבָּנוֹת צִבּוּר;
- אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד, אִם רָצָה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב.
הֶפְשֵׁטָן וְנִתּוּחָן שֶׁל אֵלּוּ וָאֵלּוּ שָׁוִין.
משנה יומא, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב