משנה יומא ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בראשונה כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח תורם בזמן שהן מרובין רצין ועולים בכבש וכל הקודם את חברו לתוך ארבע אמות זכה ואם היו שניהם שווין הממונה אומר להן הצביעו מה הן מוציאין אחת או שתים אין מוציאין גודל במקדש.

(ב) מעשה שהיו שנים שווים רצים ועולים בכבש ודחף אחד מהן את חברו ונפל ונשברה רגלו וכשראו בית דין שהן באין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפיס ארבעה פייסות היו שם זה הוא הפיס הראשון.

(ג) הפיס השני מי זורק מי שוחט מי מדשן את המזבח הפנימי מי מדשן את המנורה מי מעלה איברים לכבש הראש והרגל ושתי הידים והעוקץ והרגל והחזה והגרה ושתי הדפנות והקרביים והסולת והחביתים והיין שלשה עשר זכים בו אמר בן עזאי לפני רבי עקיבה משם רבי יהושע כדרך הילוכו היה קרב.

(ד) הפיס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו הרביעי חדשים עם ישנים מי מעלה איברים מן הכבש למזבח.

(ה) תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר בשנים עשר לא פחות ולא יתר כיצד עצמו בתשעה בחג ביד אחד צלוחית של מים הרי עשרה בין הערביים באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני גזרי עצים לרבות את העצים בשבת באחד עשר עצמו בתשעה ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים.

(ו) איל קרב באחד עשר הבשר בחמישה והקרביים והסולת והיין בשנים שנים.

(ז) פר קרב בעשרים וארבעה הראש והרגל הראש באחד והרגל בשנים העוקץ והרגל העוקץ בשנים והרגל בשנים החזה והגרה החזה באחד והגרה בשלשה שתי הידות בשנים ושתי הדפנות בשנים הקרביים והסולת והיין בשלשה שלשה במה דברים אמורים בקרבנות הציבור אבל בקרבנות היחיד אם רצה להקריב מקריב הפשיטן וניתוחן של אלו ואלו שווין.

הדף הראשי של משנה יומא ב