משנה יומא ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בראשונה -

כל מי שהוא רוצה -

לתרום את המזבח - תורם.

בזמן שהן מרובין -

רצין ועולים בכבש,

וכל הקודם את חברו,

לתוך ארבע אמות - זכה.

ואם היו שניהם שווין -

הממונה אומר להן: "הצביעו".

מה הן מוציאין?

אחת, או שתים.

אין מוציאין גודל - במקדש.

(ב) מעשה - שהיו שנים שווים,

רצים, ועולים בכבש.

ודחף אחד מהן - את חברו,

ונפל - ונשברה רגלו.

וכשראו בית דין,

שהן באין - לידי סכנה,

התקינו -

שלא יהו תורמין את המזבח - אלא בפיס.

ארבעה פייסות - היו שם,

זה הוא - הפיס הראשון.

(ג) הפיס השני -

מי זורק, מי שוחט,

מי מדשן - את המזבח הפנימי,

מי מדשן - את המנורה,

מי מעלה איברים - לכבש,

הראש, והרגל,

ושתי הידים,

והעוקץ והרגל,

והחזה והגרה,

ושתי הדפנות,

והקרביים,

והסולת, והחביתים,

והיין,

שלשה עשר זכים בו.

אמר בן עזאי, לפני רבי עקיבה, משם רבי יהושע:

כדרך הילוכו - היה קרב.

(ד) הפיס השלישי -

"חדשים לקטורת - בואו והפיסו".

הרביעי -

"חדשים עם ישנים - מי מעלה איברים מן הכבש למזבח".

(ה) תמיד קרב -

בתשעה, בעשרה, באחד עשר, בשנים עשר,

לא פחות, ולא יתר.

כיצד?

עצמו - בתשעה.

בחג -

ביד אחד צלוחית של מים - הרי עשרה.

בין הערבים - באחד עשר,

עצמו - בתשעה,

ושנים - בידם שני גזרי עצים,

לרבות את העצים.

בשבת - באחד עשר,

עצמו - בתשעה,

ושנים - בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים,

ובשבת שבתוך החג -

ביד אחד - צלוחית של מים.

(ו) איל קרב - באחד עשר.

הבשר - בחמישה.

והקרבים, והסולת, והיין - בשנים, שנים.

(ז) פר קרב - בעשרים וארבעה.

הראש, והרגל -

הראש באחד, והרגל בשנים.

העוקץ, והרגל -

העוקץ בשנים, והרגל בשנים.

החזה, והגרה -

החזה באחד, והגרה בשלשה.

שתי הידות - בשנים.

ושתי הדפנות - בשנים.

הקרבים, והסולת, והיין - בשלשה, שלשה.

במה דברים אמורים?

בקרבנות הציבור.

אבל - בקרבנות היחיד,

אם רצה להקריב - מקריב.

הפשיטן, וניתוחן -

של אלו ואלו - שווין.

הדף הראשי של משנה יומא ב

משנה יומא, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב