משנה יומא ב רמבם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נוסח הרמב"ם[עריכה]
(א) בראשונה, כל מי שהוא רוצה לתרום את המזבח - תורם.
- בזמן שהן מרובין - רצין ועולים בכבש,
- וכל הקודם את חברו לתוך ארבע אמות - זכה.
- ואם היו שניהם שווין -
- הממונה אומר להן: "הצביעו".
- מה הן מוציאין? - אחת, או שתים.
- אין מוציאין גודל במקדש.
(ב) מעשה שהיו שנים שווים, רצים ועולים בכבש;
- ודחף אחד מהן את חברו, ונפל ונשברה רגלו;
- וכשראו בית דין, שהן באין לידי סכנה,
- התקינו שלא יהו תורמין את המזבח - אלא בפיס.
- ארבעה פייסות היו שם - זה הוא הפיס הראשון.
(ג) הפיס השני -
- מי זורק, מי שוחט,
- מי מדשן את המזבח הפנימי,
- מי מדשן את המנורה,
- מי מעלה איברים לכבש,
- הראש והרגל, ושתי הידים,
- והעוקץ והרגל, והחזה והגרה,
- ושתי הדפנות, והקרביים,
- והסולת, והחביתים, והיין,
- שלשה עשר זכים בו.
- אמר בן עזאי, לפני רבי עקיבה, משם רבי יהושע: כדרך הילוכו היה קרב.
(ד) הפיס השלישי - "חדשים לקטורת, בואו והפיסו".
- הרביעי - "חדשים עם ישנים, מי מעלה איברים מן הכבש למזבח".
(ה) תמיד קרב בתשעה, בעשרה, באחד עשר, בשנים עשר, לא פחות ולא יתר.
- כיצד? -
- עצמו - בתשעה.
- בחג - ביד אחד צלוחית של מים, הרי עשרה.
- בין הערבים, באחד עשר -
- עצמו בתשעה, ושנים בידם שני גזרי עצים, לרבות את העצים.
- בשבת, באחד עשר -
- עצמו בתשעה, ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים,
- ובשבת שבתוך החג, ביד אחד צלוחית של מים.
(ו) איל קרב באחד עשר;
- הבשר בחמישה;
- והקרבים, והסולת, והיין - בשנים, שנים.
(ז) פר קרב בעשרים וארבעה.
- הראש, והרגל - הראש באחד, והרגל בשנים.
- העוקץ, והרגל - העוקץ בשנים, והרגל בשנים.
- החזה, והגרה - החזה באחד, והגרה בשלשה.
- שתי הידות - בשנים.
- ושתי הדפנות - בשנים.
- הקרבים, והסולת, והיין - בשלשה, שלשה.
- במה דברים אמורים? - בקרבנות הציבור.
- אבל בקרבנות היחיד, אם רצה להקריב - מקריב.
- הפשיטן וניתוחן, של אלו ואלו - שווין.
הדף הראשי של משנה יומא ב