משנה חולין יב דפוסים
משנה חולין, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
שילוח הקן, נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשין.
חומר בכסוי הדם משילוח הקן, שכסוי הדם נוהג בחיה ובעוף, במזומן ובשאינו מזומן. ושילוח הקן, אינו נוהג אלא בעוף, ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן.
איזהו שאינו מזומן? כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס. אבל אם קננו בבית, וכן יוני הרדסיאות -- פטור משילוח.
עוף טמא, פטור מלשלח.
עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, וטהור רובץ על ביצי עוף טמא -- פטור מלשלח.
קורא זכר -- רבי אליעזר מחייב, וחכמים פוטרין.
היתה מעופפת -- בזמן שכנפיה נוגעות בקן, חייב לשלח; אין כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח.
אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת -- חייב לשלח, שנאמר (דברים, כב) "קן", קן מכל מקום.
היו שם אפרוחין מפריחין או ביצים מוזרות -- פטור מלשלח, שנאמר (שם) "והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים", מה אפרוחין בני קיימא, אף ביצים בני קיימא, יצאו מוזרות. ומה הביצים צריכין לאמן, אף האפרוחין צריכין לאמן, יצאו מפריחין.
שלחה וחזרה, שלחה וחזרה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים -- חייב, שנאמר (שם) "שלח תשלח".
אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים -- חייב לשלח, שנאמר (שם) "שלח תשלח את האם".
נטל הבנים והחזירן לקן ואחר כך חזרה האם עליהם, פטור מלשלח.
הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר, לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים, משלח ואינו לוקה.
זה הכלל, כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה, אין לוקין עליה.
לא יטול אדם אם על בנים, אפילו לטהר את המצורע.
ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר, אמרה תורה (דברים כב) "למען ייטב לך והארכת ימים", קל וחומר על מצות חמורות שבתורה.
משנה חולין, פרק י"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב