משנה חולין ח דפוסים
משנה חולין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ואסור להעלותו עם הגבינה על השלחן, חוץ מבשר דגים וחגבים.
הנודר מן הבשר, מותר בבשר דגים וחגבים.
העוף -- עולה עם הגבינה על השלחן ואינו נאכל, דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים, לא עולה ולא נאכל.
אמר רבי יוסי, זו מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.
באיזה שלחן אמרו? בשלחן שאוכל עליו. אבל בשלחן שסודר עליו את התבשיל -- נותן זה בצד זה ואינו חושש.
צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת, ובלבד שלא יהו נוגעין זה בזה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, שני אכסנאין אוכלין על שלחן אחד, זה בשר וזה גבינה, ואין חוששין.
טיפת חלב שנפלה על החתיכה, אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה, אסור.
ניער את הקדרה, אם יש בה בנותן טעם באותה קדרה, אסור.
הכחל -- קורעו ומוציא את חלבו. לא קרעו, אינו עובר עליו.
הלב -- קורעו ומוציא את דמו. לא קרעו, אינו עובר עליו.
המעלה את העוף עם הגבינה על השלחן, אינו עובר בלא תעשה.
בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה -- אסור לבשל ואסור בהנאה.
בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה, בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה -- מותר לבשל ומותר בהנאה.
רבי עקיבא אומר, חיה ועוף אינם מן התורה, שנאמר, "לא תבשל גדי בחלב אמו", שלש פעמים, פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה.
רבי יוסי הגלילי אומר, נאמר (דברים, יד), "לא תאכלו כל נבלה", ונאמר (שם), "לא תבשל גדי בחלב אמו" -- את שאסור משום נבלה, אסור לבשל בחלב. עוף, שאסור משום נבלה, יכול יהא אסור לבשל בחלב? תלמוד לומר "בחלב אמו" -- יצא עוף, שאין לו חלב אם.
קיבת נכרי ושל נבלה, הרי זו אסורה.
המעמיד בעור של קיבה כשרה, אם יש בנותן טעם, הרי זו אסורה.
כשרה שינקה מן הטריפה, קיבתה אסורה.
טריפה שינקה מן הכשרה, קיבתה מותרת, מפני שכנוס במעיה.
חומר בחלב מבדם, וחומר בדם מבחלב.
- חומר בחלב, שהחלב מועלין בו, וחייבין עליו משום פגול ונותר וטמא. מה שאין כן בדם.
- וחומר בדם, שהדם נוהג בבהמה וחיה ועוף, בין טמאים ובין טהורים, וחלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד.
משנה חולין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב