משנה דמאי ב ניקוד
(א) וְאֵלּוּ דְּבָרִים מִתְעַשְּׂרִין דְּמַאי בְּכָל מָקוֹם:
- הַדְּבֵלָה, וְהַתְּמָרִים, וְהֶחָרוּבִים, הָאֹרֶז, וְהַכַּמּוֹן.
הָאֹרֶז שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ, כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּטוּר.
(ב) הַמְּקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן,- מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל,
- וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר,
- וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ,
- וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
- אַף הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן.
- אָמְרוּ לוֹ:
- עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן, כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים?
- אֵינוֹ מוֹכֵר לְעַם הָאָרֶץ לַח וְיָבֵשׁ,
- וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לַח.
- וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ,
- וְלֹא מְאָרְחוֹ אֶצְלוֹ בִּכְסוּתוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אַף לֹא יְגַדֵּל בְּהֵמָה דַקָּה,
- וְלֹא יְהֵא פָּרוּץ בִּנְדָרִים וּבִשְׂחוֹק,
- וְלֹא יְהֵא מִטַּמֵּא לַמֵּתִים;
- וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.
- אָמְרוּ לוֹ:
- לֹא בָּאוּ אֵלּוּ לַכְּלָל:
- אֶלָּא כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה.
הַחֶנְוָנִים אֵינָן רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי.
- כָּל הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה, רַשָּׁאִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי.
- אֵלּוּ הֵן הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַסָּה,
- כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְּבוּאָה.
- אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בַּגַּסָּה וּמְדָדוֹ בַּדַּקָּה, טְפֵלָה דַּקָּה לַגַּסָּה.
- אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּדֵד בַּדַּקָּה וּמָדַד בַּגַּסָּה, טְפֵלָה גַּסָּה לַדַּקָּה.
אֵיזוֹ הִיא מִדָּה גַסָּה?
- בַּיָּבֵשׁ, שְׁלֹשֶׁת קַבִּין;
- וּבַלַּח, דִּינָר.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- סַלֵּי תְּאֵנִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקֻפּוֹת שֶׁל יָרָק,
- כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסְרָה,
- פָּטוּר.
משנה דמאי, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב