משנה דמאי ג ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ג דמאיהפרק הבא»


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי,
וְאֶת הָאַכְסַנְיָא דְּמַאי.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מַאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלָיו דְּמַאי.

גַּבָּאֵי צְדָקָה,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,
נוֹתְנִין אֶת הַמְעֻשָּׂר לְשֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר,
וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר לַמְּעַשֵּׂר;
נִמְצְאוּ כָל הָאָדָם אוֹכְלִין מְתֻקָּן.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
גּוֹבִין סְתָם וּמְחַלְּקִין סְתָם,
וְהָרוֹצֶה לְתַקֵּן יְתַקֵּן:
(ב) הָרוֹצֶה לַחֲזֹם עֲלֵי יָרָק לְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ,
לֹא יַשְׁלִיךְ, עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.

הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק וְנִמְלַךְ לְהַחֲזִיר,

לֹא יַחֲזִיר, עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר;
שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא מִנְיָן.
הָיָה עוֹמֵד וְלוֹקֵחַ, וְרָאָה טֹעַן אַחֵר יָפֶה מִמֶּנּוּ,
מֻתָּר לְהַחֲזִיר,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ:
(ג) הַמּוֹצֵא פֵּרוֹת בַּדֶּרֶךְ וּנְטָלָן לְאָכְלָן,
וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעַ,
לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
וְאִם מִתְּחִלָּה נְטָלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ,
פָּטוּר.

כָּל דָּבָר שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ דְּמַאי,

לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵרוֹ דְּמַאי.
רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּ'וַדַּאי',
וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ:
(ד) הַמּוֹלִיךְ חִטִּים לְטוֹחֵן כּוּתִי אוֹ לְטוֹחֵן עַם הָאָרֶץ,
בְּחֶזְקָתָן לְמַעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית.
לְטוֹחֵן נָכְרִי,
דְּמַאי.

הַמַּפְקִיד פֵּרוֹתָיו אֵצֶל הַכּוּתִי אוֹ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ,

בְּחֶזְקָתָן לְמַעַשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית.
אֵצֶל הַנָּכְרִי,
כְּפֵרוֹתָיו.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,
דְּמַאי:
(ה) הַנּוֹתֵן לְפֻנְדָּקִית,
מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה,
מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדָה לַחֲלֹף.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
אֵין אָנוּ אַחֲרָאִין לָרַמָּאִין;
אֵינוֹ מְעַשֵּׂר אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָה בִּלְבַד.
(ו) הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ,
מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לַחֲלֹף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
רוֹצָה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ, וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ.
מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית,
שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה (לְהַחֲלִיף) לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית: