משנה בבא בתרא א ניקוד

לדף הראשי • פרק א, בבא בתרא • הפרק הבא >>

פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֶּחָצֵר,

בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בְּאֶמְצַע.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גְּוִיל,

גָּזִית,

כְּפִיסִין,

לְבֵנִים,

בּוֹנִים;

הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

בִּגְוִיל,

זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,

וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.

בְּגָזִית,

זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה,

וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה.

בִּכְפִיסִין,

זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם,

וְזֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם.

בִּלְבֵנִים,

זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה,

וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה.

לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל,

הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:

(ב)

וְכֵן בַּגִּנָּה,

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר,

מְחַיְּבִין אוֹתוֹ.

אֲבָל בַּבִּקְעָה,

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר,

אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ;

אֶלָּא אִם רוֹצֶה,

כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה,

וְעוֹשֶׂה חָזִית מִבַּחוּץ.

לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל,

הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ.

אִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן,

בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בְּאֶמְצַע,

וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן.

לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכֹּתֶל,

הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם:

(ג)

הַמַּקִּיף אֶת חֲבֵרוֹ מִשָּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו,

וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית,

אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית,

מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל:

(ד)

כֹּתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל,

מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹתוֹ,

עַד אַרְבַּע אַמּוֹת.

בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן,

עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא נָתַן.

מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָה,

אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ.

סָמַךְ לוֹ כֹּתֶל אַחֵר,

אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו אֶת הַתִּקְרָה,

מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל.

בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן,

עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנָּתַן:

(ה)

כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

לֹא כָּל הַחֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר.

כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

לֹא כָּל הָעֲיָרוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה.

כַּמָּה יְהֵא בָּעִיר וִיהֵא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר?

שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ;

קָנָה בָּהּ בֵּית דִּירָה,

הֲרֵי הוּא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר מִיָּד:

(ו)

אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר,

עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה.

וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה,

עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ תִּשְׁעָה קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעָה קַבִּין לָזֶה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה.

וְלֹא אֶת הַגִּנָּה,

עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ חֲצִי קַב לָזֶה וַחֲצִי קַב לָזֶה.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר,

בֵּית רֹבַע.

וְלֹא אֶת הַטְּרַקְלִין,

וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן,

וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ,

וְלֹא אֶת הַטַּלִּית,

וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ,

וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד,

עַד שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה.

זֶה הַכְּלָל:

כָּל שֶׁיֵּחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו, חוֹלְקִין;

וְאִם לָאו, אֵין חוֹלְקִין.

אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים;

אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים,

אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִכָּאן, יַחֲלוֹקוּ.

וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ,

אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים,

לֹא יַחֲלוֹקוּ:

לדף הראשי • פרק א, בבא בתרא • הפרק הבא >>

משנה בבא בתרא, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב