משנה בבא בתרא א דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| משנה בבא בתרא א דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע.

מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבנים, בונים.

הכל כמנהג המדינה.

בגויל, זה נותן שלשה טפחים, וזה נותן שלשה טפחים.

בגזית, זה נותן טפחיים ומחצה, וזה נותן טפחיים ומחצה.

בכפיסין, זה נותן טפחיים, וזה נותן טפחיים.

בלבנים, זה נותן טפח ומחצה, וזה נותן טפח ומחצה.

לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם.

משנה ב[עריכה]

וכן בגינה, מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו.

אבל בבקעה, מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו, אלא אם רוצה כונס לתוך שלו ובונה, ועושה חזית מבחוץ.

לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים שלו.

אם עשו מדעת שניהן, בונין את הכותל באמצע, ועושין חזית מכאן ומכאן.

לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם.

משנה ג[עריכה]

המקיף את חבירו משלוש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית, אין מחייבין אותו.

רבי יוסי אומר, אם עמד וגדר את הרביעית, מגלגלין עליו את הכל.

משנה ד[עריכה]

כותל חצר שנפל, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות.

בחזקת שנתן, עד שיביא ראיה שלא נתן.

מארבע אמות ולמעלה, אין מחייבין אותו.

סמך לו כותל אחר, אף על פי שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל.

בחזקת שלא נתן, עד שיביא ראיה שנתן.

משנה ה[עריכה]

כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל החצרות ראויות לבית שער.

כופין אותו לבנות לעיר חומה דלתים ובריח.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל העיירות ראויות לחומה.

כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר?

שנים עשר חודש.

קנה בה בית דירה, הרי הוא כאנשי העיר מיד.

משנה ו[עריכה]

אין חולקין את החצר, עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה.

ולא את השדה, עד שיהא בה תשעה קבין לזה ותשעה קבין לזה.

רבי יהודה אומר, עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה.

ולא את הגינה, עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה.

רבי עקיבא אומר, בית רובע.

ולא את הטרקלין, ולא את המורן, ולא את השובך, ולא את הטלית, ולא את המרחץ, ולא את בית הבד, עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה.

[זה הכלל, כל שיחלק ושמו עליו, חולקין].

ואם לאו, אין חולקין.

אימתי? בזמן שאין שניהם רוצים.

אבל בזמן ששניהם רוצים, אפלו בפחות מכאן, יחלוקו.

וכתבי הקודש, אף על פי ששניהם רוצים, לא יחלוקו.

| משנה בבא בתרא א דפוסים | >>