לדלג לתוכן

משנה אהלות יג דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה אהלות יג דפוסים | >>

העושה מאור בתחלה, שעורו מלא מקדח גדול של לשכה.

שירי המאור, רום אצבעיים על רוחב הגודל.

אלו הן שירי המאור, חלון שסתמה ולא הספיק לגומרה.

חררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת, שעורו מלא אגרוף.

חשב עליו לתשמיש, שעורו בפותח טפח.

למאור, שעורו מלא מקדח.

הסריגות והרפפות מצטרפות כמלא מקדח, כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים, עד שיהא במקום אחד מלא מקדח.

להביא הטומאה, ולהוציא הטומאה.

רבי שמעון אומר, להביא הטומאה, אבל להוציא את הטומאה בפותח טפח.

חלון שהיא לאויר, שעורה מלא מקדח.

בנה בית חוצה לה, שעורה בפותח טפח.

נתן את התקרה באמצע החלון, התחתון בפותח טפח, והעליון מלא מקדח.

החור שבדלת, שעורו מלא אגרוף, דברי רבי עקיבא.

רבי טרפון אומר, בפותח טפח.

שייר בה החרש מלמטן או מלמעלן, הגיפה ולא מירקה, או שפתחתו הרוח, שעורו מלא אגרוף.

העושה מקום לקנה, ולאספתי, ולנר, שעורו כל שהוא כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים, בפותח טפח.

לזון את עיניו, ולדבר עם חברו, ולתשמיש, בפותח טפח.

אלו ממעטין את הטפח: פחות מכזית בשר ממעט על ידי רובע עצמות, ופחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר, פחות מכזית מן המת, פחות מכזית מן הנבלה, פחות מכעדשה מן השרץ, פחות מכביצה אוכלים, התבואה שבחלון, וככי שיש בה ממש, ונבלת העוף הטהור שלא חשב עליה, ונבלת עוף הטמא שחשב עליה ולא הכשירה, או הכשירה ולא חשב עליה.

אלו שאינן ממעטים: אין העצם ממעט על ידי עצמות, ולא בשר על ידי בשר, ולא כזית מן המת, ולא כזית מן הנבלה, ולא כעדשה מן השרץ, ולא כביצה אוכלים, ולא תבואה שבחלונות, ולא ככי שאין בה ממש, ולא נבלת העוף הטהור שחשב עליה, ולא נבלת עוף הטמא שחשב עליה והכשירה, ולא השתי והערב המנוגעים, ולא לבינה מבית הפרס, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, הלבינה ממעטת, מפני שעפרה טהור.

זה הכלל, הטהור ממעט, והטמא אינו ממעט.

<< | משנה אהלות יג דפוסים | >>