לדלג לתוכן

משנה סוכה ב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ב · משנה ז | >>

מי שהיה ראשו ורובו כה בסוכה, ושולחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין.

אמרו להן בית הלל לבית שמאי, (לא כך היה) מעשה, שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את (רבי) יוחנן בן החורני, ומצאוהו שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה, ושולחנו בתוך הבית, (ולא אמרו לו דבר).

אמרו להן בית שמאי, משם ראיה כז, אף הם אמרו לו, אם כן היית נוהג, לא קיימת מצות כח סוכה מימיך.

מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת,

בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי:
מַעֲשֶׂה, שֶּׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת יוֹחָנָן בֶּן הַחֹרֹנִי,
וּמְצָאוּהוּ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה, וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי:
מִשָּׁם רְאָיָה?
אַף הֵם אָמְרוּ לוֹ:
אִם כֵּן הָיִיתָ נוֹהֵג,
לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה מִיָּמֶיךָ:

מי שהיה -

ראשו ורובו - בסוכה,
ושולחנו - בתוך הבית,
בית שמאי - פוסלין.
ובית הלל - מכשירין.
אמרו בית הלל - לבית שמאי:
מעשה, שהלכו - זקני בית שמאי, וזקני בית הלל,
לבקר - את יוחנן בן החורוני,
ומצאוהו, ראשו ורובו - בסוכה,
ושולחנו - בתוך הבית.
אמרו להם בית שמאי:
משם - ראיה,
אף הם אמרו לו:
אם כן - היית נוהג,
לא קיימת מצות סוכה - מימיך.

והלכה כבית שמאי:


ב"ש פוסלין - והלכה כב"ש. בין בסוכה גדולה כו והוא יושב על פתח הסוכה ושולחנו בתוך הבית, בין בסוכה קטנה שאינה מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, הכל אסור, גזירה שמא ימשך אחר שולחנו:

מי שהיה ראשו ורובו כו'. [*דרך סעודתם בהסיבה היתה על מטות ומסובין על צד שמאלם ואין אוכלים זקופים ויושבים כמונו לפיכך הוצרך לומר ראשו ורובו כו'. לשון רש"י רפ"ק ד' ב' ע"ב]:

בית שמאי פוסלין. כתב הר"ב והלכה כב"ש. בין בסוכה גדולה וכו'. דהכי אסיקנא בגמרא. בפ"ק דף ג' ע"א. דמדתנן מי שהיה ולא קתני שאין מחזיק ש"מ דבגדולה מיירי. וקשיא פוסלים ומכשירין. יצא ולא יצא מיבעי ליה. אלא בתרתי פליגי וחסורי מחסרא וה"ק מי שהיה ראשו ורובו וכו'. ב"ש אומרים לא יצא. וב"ה אומרים יצא. ושאינה מחזקת כדי ראשו ורובו ושולחנו ב"ש פוסלים. וב"ה מכשירים. ואתמר התם. אמר רב שמואל בר יצחק. הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו. וכתב הרי"ף כיון דתרוויהו בחד טעמא נינהו הלכה כב"ש בתרווייהו:

משם ראיה. פירש"י בתמיה ע"כ. ואפשר לפרש בניחותא. ומאף הם א"ל הביאו ראיה דומיא דמשם ראייה דסוף פרק ח' דשבת. ומיהו התם נמי איכא לפרושי בתמיהה:

לא קיימת מצות סוכה מימיך. ואע"ג דאינה אלא גזירה שמא ימשך כו', כמ"ש הר"ב, אפ"ה אמרו לו, שלא קיים אפילו דאורייתא. כ"כ התוספות [*בפרק קמא דף ג' ע"א בסד"ה דאמר לך מני כו'] אבל הר"ן פירש שלא קיימת מצות סוכה כראוי וכמצות חכמים וכבר כתבתי זה בשמו במשנה ה' פרק בתרא דפסחים:

(כה) (על המשנה) ראשו ורובו. דרך סעודתם בהסיבה היתה על מטות ומסובין על שמאלם ואין אוכלים זקופים ויושבים כמונו לפיכך הוצרך לומר ראשו ורובו. רש"י:

(כו) (על הברטנורא) דהכי אסקינן בגמרא דף ג'. ואתמר התם הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו:

(כז) (על המשנה) משם ראיה. פירש"י בתמיה. ואפשר לפרש בניחותא ומאף הם א"ל חביאו ראיה. דומיא דספ"ח דשבת. ומיהו גם שם נוכל לפרש בתמיה:

(כח) (על המשנה) מצות סוכה. ואף על גב דאינה אלא גזירה שמא ימשך כו' אפ"ה אמרו לו שלא קיים אפילו דאורייתא כ"כ התוספ'. אבל הר"נ פירש שלא קיימת וכו' כראוי וכמצות חכמים:

מי שהיה ראשו ורובו וכו':    ביד שם פ' ששי סי' ח' ובטור א"ח סי' תרל"ד:

ב"ש פוסלין:    והיא אחת מן הששה מקומות שהלכה כב"ש כדכתבינן בברכות פ' אלו דברים ואיתא בריש מכילתין דף ג' ודף ז' ובפ"ק דברכות דף י"א ובעירובין פ"ק דף י"ג:

אמרו ב"ה לב"ש מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את יוחנן החורוני ומצאוהו ראשו ורובו וכו':    כך הוגה במשנת ה"ר יהוסף ז"ל:

זקני ב"ש וזקני ב"ה:    מכאן ג"כ זכה ב"ה לקבוע הלכה כמותן שהקדימו דברי ב"ש לב"ה כמו שכתבנו בפ"ק דברכות:

בן החורוני:    נראה דמבית חורון היה וכן פי' ה"ר שמשון ז"ל בפ"ג דמקואות גבי יוסי החורוני דבתוספתא:

ולא אמרו לו דבר:    אית דלא גרסי לה: וכמו שכתבתי ג"כ בר"פ. גם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו:

יכין

לג) ובית הלל מכשירין וקיי"ל בהא כב"ש אפילו בסוכה גדולה אם ישב כן לא יצא, גזירה שמא ימשך אחר שולחנו.

לד) לא קיימת מצות סוכה מימיך דאע"ג דמדאורייתא יצא, אעפ"כ לא קיים מצות סוכה כראוי כתקנת חכמים.


בועז

פירושים נוספים