משנה זבחים יד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יד · משנה א | >>
פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה, וכן שעיר המשתלח א שהקריבו בחוץ, פטור, שנאמר (ויקרא יז), ואל פתח אהל מועד לא הביאו; כל שאינו ראוי לבוא אל פתח אהל מועד, אין חייבין עליו.
פָּרַת חַטָּאת שֶׁשְּׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ,
- וְכֵן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ,
- פָּטוּר,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יז, ד):
- "וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ";
- כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד,
- אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
פרת חטאת שנשרפה חוץ מגיתה,
- וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ - פטור,
- שנאמר: "ואל פתח אוהל מועד לא יביאנו" (ויקרא יז ט),
- כל שאינו ראוי לבוא אל פתח אוהל מועד - אין חייבין עליו.
פרת חטאת - נקראת פרה אדומה, לפי שנאמר בה "חטאת היא"(במדבר יט, יז), ועוד יתבארו משפטיה במסכת מיוחדת לה.
ודינה שתשרף על עצים מסודרים כמין גת במקום ששוחטים אותה בהר המשחה, ואם שרפה חוץ למקום ההוא פסולה.
ודוגמת המקום הזה לשרפתה כדוגמת העזרה לקרבנות, ולפי שאם יעלה על הדעת שאם שרפה במקום אחר שהוא חייב כמו שהקריב בחוץ, הודיע אותנו שאין הדבר כן שנאמר "ואל פתח אהל מועד"(ויקרא יז, ד):
פרת חטאת. פרה אדומה. שנאמר בה חטאת היא:
חוץ מגיתה. מערכה של עצים מסודרין כמין גת היו עושים לה במקום ששוחטים אותה בהר המשחה כנגד פתחו של היכל. ואם שחטה חוץ למקום ההוא פסולה. אבל אינו חייב עליה משום שוחט קדשים בחוץ, דרחמנא פטריה מדכתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו, ומדקפיד קרא לענשו שלא הביאו, שמע מינה בעומד להביאו שם משתעי קרא:
כל שאינו ראוי לבוא כו'. שאינו עתיד להקריב:
פרת חטאת ששרפה כו'. לשון הר"ב אם שחטה כו'. וז"ל התוספות פרת חטאת ששחטה חוץ מגתה ברוב ספרים גרסי' שרפה וכן במסכת פרה פ"ד תנן שרפה חוץ לגיתה פסולה וה"ה בשחיטה שאין חיוב חוץ לא בשחיטה ולא בהעלאה כדמוכח בגמרא ועיקר גת ניתקן לשריפה שהוא כעין גומא כדפירש בערוך ושורפין אותה שם ואוספין אפרה. ע"כ:
חוץ מגיתה. פירש הר"ב מערכה של עצים מסודרין כמין גת. וכ"פ הרמב"ם וכן פירש הר"ב ברפ"ד דפרה אבל שם פ"ג מ"י מפרש בע"א. גם הרמב"ם מפ' שם בע"א כמ"ש שם בס"ד:
וכן שעיר המשתלח לאחר וידוי. דאי קודם וידוי בעי ליכנס להתוודות עליו. גמרא. [*וכלומר והרי הוא ראוי לבא]:
(א) (על המשנה) שעיר המשתלח. לאחר וידוי. דאי קודם וידוי, בעי ליכנס להתודות עליו. גמרא. וכלומר והרי הוא ראוי לבא:
פרת חטאת וכו': תוס' פ' שני שעירי (יומא דף ס"ג) ודפ"ק דתמורה דף ו'. וביד פ"ד מהלכות פרה אדומה סימן י':
ששרפה חוץ מגתה: [עי' בתוי"ט] אבל רש"י ז"ל כתב ששחטה חוץ מגתה גרסינן ע"כ. וע' במ"ש שם במס' פרה פ"ד סימן ב':
וכן שעיר המשתלח: שהקריבו בחוץ פטור בגמרא פריך ושעיר המשתלח לאו ראוי לפתח אהל מועד הוא והא תניא וכו' ומסיק אלא א"ר מני כאן קודם ודוי כאן לאחר ודוי קודם ודוי הוי ראוי דעתיד ליכנס בפנים להתודות עליו כאן במתניתין לאחר ודוי אבל קודם הגרלה וודוי חייב פירוש רש"י ז"ל משום דראוי דעתיד ליכנס משום הגרלה ותוס' ז"ל פירשו משום דראוי לשעיר הנעשה בחוץ ע"כ. וביד פי"ח דהלכות מעשה הקרבנות סימן י"א ובפי"ט סימן ז' ושם כתוב ששרפה ועוד כתיב שם אבל קדשים פסולין שהיה פסולן בקדש אם העלה מהן בחוץ חייב כגון הלן וכו' וכתב שם מהרי"ק ז"ל משנה בפ' השוחט ע"כ ואינה משנה שם אלא ר"ל ברייתא והיא שם בדף ק"ט:
יכין
פרת חטאת: פרה אדומה. ומדמיירי הכא לאחר שהוקדשה. להכי קרי לה חטאת [כחולין די"א א']:
ששרפה חוץ מגיתה: הוא מערכת עצים כעין גת שעושין לה בהר המשחה כנגד פתח ההיכל. ונשחטה עליו. [ונ"ל דנקט שרפה חוץ מגיתה דפטור. לדייק מנה דמיירי אף שנשחטה כדינה שם נגד פתח ההיכל. ומכ"ש בשגם נשחטה שלא כדינה דפטור כששרפה אח"כ חוץ מגיתה, דהרי לא נתקדשה בקדושת פרה כלל]:
וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ: לאחר שהתודה עליו בפנים. דאי מקודם. חייב. מדראוי להביאו לפנים להתוודות עליו:
פטור: מכרת דשחוטי חוץ:
ואל פתח אהל מועד לא הביאו: מדקפיד קרא לענשו משום דאל פתח אהל מועד לא הביאו. ש"מ דבעומד להביאו מיירי:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת