משנה זבחים יד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) פרת חטאת שנשרפה חוץ מגיתה וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אוהל מועד לא יביאנו (ויקרא יז ט) כל שאינו ראוי לבוא אל פתח אוהל מועד אין חייבין עליו.

(ב) הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטריפה ויוצא דופן שהקריבן בחוץ פטור שנאמר לפני משכן ה' (ויקרא יז ד) כל שאינו ראוי לבוא אל משכן ה' אין חייבין עליו בעלי מומין בין בעלי מומין קבועין ובין בעלי מומין עוברין שהקריבן בחוץ פטור רבי שמעון אומר בעלי מומין קבועין פטור ובעלי מומין עוברין בלא תעשה תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן שהקריבן בחוץ פטור רבי שמעון אומר בני יונה שעבר זמנן פטור ותורין שלא הגיע זמנן בלא תעשה אותו ואת בנו ומחוסר זמן רבי שמעון אומר הרי זה בלא תעשה שהיה רבי שמעון אומר כל שהוא ראוי לבוא לאחר זמן הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת וחכמים אומרין כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה.

(ג) מחוסר זמן בין בגופו בין בבעליו איזה הוא מחוסר זמן בבעליו הזב והזבה והיולדת והמצורע שהקריבו חטאתן ואשמן בחוץ פטורין עולותיהן ושלמיהן בחוץ חייבין המעלה מבשר חטאת מבשר קודשי קדשים מבשר אשם מבשר קדשים קלים מותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והיוצק והבולל והפותת והמולח והמניף המגיש והמסדר את השולחן והמטיב את הנרות הקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור ואין חייבין עליו לא משום זרות ולא משום טומאה ולא משום מחוסר בגדים ולא משום רחוץ ידים ורגלים.

(ד) עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מחנה ישראל.

(ה) באו לגלגל הותרו הבמות קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מקום.

(ו) באו לשילה נאסרו הבמות ולא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטן יריעות מלמעלן והיא הייתה מנוחה קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה.

(ז) באו לנוב ולגבעון הותרו הבמות קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל ערי ישראל.

(ח) באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן עוד היתר והיא הייתה נחלה קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה.

(ט) כל הקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות בחוץ הרי אלו בעשה ולא תעשה וחייבין עליהן כרת הקדישן בשעת היתר במות והקריבן בשעת איסור במות הרי אלו בעשה ולא תעשה ואין חייבין עליהן כרת הקדישן בשעת איסור במות והקריבן בשעת היתר במות הרי אלו בעשה ואין בהן בלא תעשה.

(י) אלו קדשים קרבים במשכן קדשים שהוקדשו למשכן קרבנות הציבור קרבין במשכן וקרבנות היחיד בבמה קרבנות היחיד שהוקדשו למשכן יקרבו במשכן ואם הקריבן בבמה פטור מה בין במת היחיד לבמת הציבור סמיכה ושחיטת צפון ומתן סביב ותנופה והגשה רבי יהודה אומר אין מנחה בבמה וכיהון ובגדי שרת וכלי שרת וריח ניחוח ומחיצה לדמים וריחוץ ידים ורגלים אבל הזמן והנותר והטמא שווין בזה ובזה.

הדף הראשי של משנה זבחים יד