מצוה:שלא ישא כוהן גרושה
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.
(ויקרא כא, ז)
שהזהיר הכהן שלא יקח גרושה, והוא אמרו "ואשה גרושה מאישה לא יקחו" (ויקרא כא, ז). וכל זמן שיבוא עליה חייב מלקות.
שלא ישא כהן, בין גדול בין הדיוט, גרושה, שנאמר "ואשה גרושה מאישה לא יקחו" (ויקרא כא, ז).
משרשי המצוה. מה שכתבתי באיסור זונה הקודם לזה (מצוה רסו).
מדיני המצוה. מה שאמרו זכרונם לברכה (יבמות נט.) שגרושה היא נקראת אפילו מן האירוסין ואין צריך לומר מן הנישואין, אבל הממאנת (דף קח.) אפילו גרשה בגט והחזירה ומאנה בו, הרי זו מותרת לכהן. והחלוצה, כלומר אשה שיצאה מתחת יד יבם בחליצה, אסורה לכהן מדרבנן (דף כד.) מפני שנתנו לה דין גרושה. וכהן שכנס ספק גרושה או זונה וחללה, מוציאה בגט, אבל כנס ספק חלוצה אין מוציאה, שלא גזרו חכמים אלא על חלוצה ודאית. וכל שאינה ראויה לחלץ, אם נחלצה לא נפסלה לכהונה. יצא עליה קול שהיא חלוצה, אין חוששין לאותו קול, שהחכמים הם שגזרו על החלוצה להיות כגרושה והם הקלו בה בעניינים אלו שאמרנו. ויתר פרטיה בקידושין וביבמות.
ונוהגת בכהנים בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ונשא גרושה ובעל – חייב מלקות, אבל כל זמן שלא בעל אינו מתחייב מלקות. ואפילו כהן גדול שחייב שני לאוין משום "לא יקח" ומשום "לא יחלל", וכמו שנכתוב למטה בעזרת השם (מצוה רעד), ולוקה על שניהם – אינו לוקה לעולם על אחד מהם אלא אחר שבעל. אבל לא בעל – אינו לוקה משום "לא יקח", ד"לא יקח" אגוד הוא בלאו ד"לא יחלל" (פי"ז מהל' איסורי ביאה ה"ד).
ופעמים שיתחייב כהן גדול ארבע מלקיות בביאה אחת, וכגון שהיא אלמנה ונעשית גרושה ונעשית חללה ונעשית זונה, ועל כיוצא בזה יאמרו חכמים זכרונם לברכה (קידושין עז:) איסור מוסיף. שהרי בתחילה האלמנה הייתה מותרת לכהן הדיוט, וכשנתגרשה נתווסף בה איסור שנאסרה להדיוט ועדיין היא מותרת לאכול בתרומה, וכשנתחללה נתווסף בה איסור שנאסרה מלאכול בתרומה ועדיין היא מותרת לישראל, וכשנעשית זונה נתווסף בה איסור לגבי ישראל שהרי מצינו איסור בישראל בזונה, שהמזנה ברצון תחת בעלה אסורה לבעל ולבועל. אבל אם נשתנה סדר זה, וכגון שנעשית תחילה זונה וכו', אין חייבין על ביאתה אלא מלקות אחת לפי שאין שם איסור מוסיף. וכלל גדול בכל איסורין שבתורה: אין איסור חל על איסור, אלא אם כן היו האיסורין באין כאחת או שהיה האחד מוסיף דברים אחרים, כמו שאמרנו, או איסור כולל.
הזהיר הכתוב בפרשת אמור "ואשה גרושה מאישה לא יקחו" (ויקרא כא, ז). ואם אמר לה "הא גיטך ותהא מגורשת ממני ולא תהא מותרת לכל אדם", זהו ריח הגט שפוסל בכהונה אע"פ שאינו גט גמור, שהוא פסול כדדרשינן ביבמות (דף צד.). ובגיטין (דף פב:) "ואשה גרושה מאישה לא יקחו" אפילו לא נתגרשה אלא מאישה, פסולה מן הכהונה.
ובקידושין (דף עח.) נחלקו אביי ורבא בכהן גדול בגרושה. אביי אמר: קידש לוקה, בעל לוקה. ורבא אמר: בעל לוקה, לא בעל אינו לוקה. מה טעם "לא יקח"? משום "לא יחלל". וקיימא לן כרבא דאמר דצריך קידושין ובעילה ואז לוקה שתיים, משום "לא יקח" ומשום "לא יחלל".