סמ"ג לאו קכד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · סמ"ג · לאו · קכד · >>


מצות לאו קכד - שלא ישא כוהן גדול אלמנה

שלא יקח כהן גדול אלמנה, שנאמר בפרשת אמור: "אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח(ויקרא כא, יד). ושנינו ביבמות (דף נט.) כהן גדול לא ישא את האלמנה, בין מן האירוסין בין מן הנישואין.

וכהן גדול הוא בין נמשח בשמן המשחה, בין מרובה בגדים, ואף משוח מלחמה. כדתניא בהוריות (דף יב:) "והכהן הגדול מאחיו" זה כהן גדול שנמשח; "אשר יוצק על ראשו שמן המשחה" זה משוח מלחמה; "ומלא את ידיו ללבוש את הבגדים" זה מרובה בגדים; על כולם הוא אומר אחר כך "את ראשו לא יפרע וגו'(ויקרא כא, י) ו"אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח". ותניא (הוריות, שם) וכולן אין נוהגין במשוח מלחמה חוץ מה' דברים האמורים בפרשה ואלו הן: לא פורע, ולא פורם, ואין מטמא אל הקרובים, ומצווה על הבתולה, ואסור באלמנה.

ותניא בתורת כהנים (אמור ב') ומביאה ביומא (דף יב:) נמשח יום אחד או נתרבה יום אחד, דין כהן גדול נוהג בו.