לדלג לתוכן

מצוה:להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


להחזיר המשכון לבעלים בעת שצריך לו

מצוה זו נוהגת בזמן הזה

כה אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ. כו כִּי הִוא כסותה [כְסוּתוֹ] לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי. (שמות כב, כה-כו)
הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. (דברים כד, יג)


בחז"ל
משנה: מסכת בבא מציעא, פרק ט, משנה יג

בראשונים
משנה תורה: הלכות מלווה ולווה, פרק ג
ספר המצוות לרמב"ם: עשה קצט    ספר החינוך: מצוה תקפז    ספר מצוות גדול: עשה צד

באחרונים
שולחן ערוך: טור חושן משפט, סימן צז


המצווה בספר מצוות ה', לרב ברוך הלפרין; מתוך פורטל המצוות של אתר דעת

לרשימת כל דפי המצוות בוויקיטקסט, לחצו כאן