מצודות על שמואל ב יג
<< · מצודות על שמואל ב · יג · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"ויצר" - מלשון צרה ודאגה
"להתחלות" - מלשון חולי
"ויפלא" - ענין מכוסה ומניעה וכן (דברים יז ח)כי יפלא ממך דבר
"מאומה" - שום דבר
מצודת דוד
"כי בתולה היא" - ומדרך הבתולות לשבת בית ולזה היה מהנמנע בעיני אמנון לעשות לה מאומה ולמלאות תאותו ולכן נעצב הרבה
"אחותו" - מן האב
"ויצר לאמנון" - היה מיצר ודואג עד שהיה נראה כחולה מרוב חשקו בהפסוק ג
מצודת ציון
"רע" - חבר ואוהב
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"דל" - כחוש ורזה כמו (בראשית מא יט)דלות ורעות
מצודת דוד
"אחות אבשלום" - כאומר הלא היא לבד אחות אבשלום ומן האם אבל לא תחשב לאחות מן האב לא לי ולא לו על כי נתעברה אמה ממנה בגיותה ולא תחשב לאבי לבת ומותרת היא לי ואני אוהב אותה ובה אני חושב בלילה ונגזלה שנתי
"בבקר בבקר" - בכל בוקר נראה פניך דל וכחוש כאלו בלילה לא שכב לבךפסוק ה
מצודת ציון
"והתחל" - מלשון חולי
"לראותך" - לבקר אותך כמו (שמואל א יט טו) לראות את דוד
"ותברני וגו' הבריה" - ענין אכילה מועטת כמו (לעיל יב יז) ולא ברה אתם
מצודת דוד
"והתחל" - עשה עצמך כחולה
"ותברני לחם" - היא תאכיל אותי כי תעשה את המאכל לעיני וכשאראה בתיקונו אהיה תאב להמאכל ואכלתי מידה וכאומר וכאשר תבוא לביתך עשה כאשר תמצא ידךפסוק ו
מצודת ציון
"ותלבב וגו' לביבות" - תרגם יונתן ותחלוט חליטתא בדברי רבותינו ז"ל (פסחים ו)חלוט של בעלי בתים והמה נקראים על שם המעשה ששולקין אותם ברותחין
"ואברה" - ואוכל מעט
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"הבצק" - העיסה ואמר כן על שם סופו כי אחר הלישה נקרא בצק וכן (ישעיהו מד יט)אפיתי על גחליו לחם
"ותלבב" - וחלטה
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"המשרת" - תרגום של מחבת היא משריתא
"ותצוק" - מלשון יציקה
"מעלי" - מאצלי
מצודת דוד
פסוק י
מצודת דוד
"ותבא" - את הלביבות
"החדר" - לחדר משכבופסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"תענני" - מלשון עינוי
"הנבלה" - דבר גנאי וכעור
מצודת דוד
"אל תענני" - אל תאנס אותי
"כי לא יעשה וגו'" - לאנס את הבתולות ולזה אל תעשה גם אתה את הנבלה הזאת
"אל אחי" - אל תעשה כזאת אתה אחיפסוק יג
מצודת ציון
"אנה" - להיכן
"הנבלים" - הפחותים ושפלים
מצודת דוד
"ועתה" - הואיל ותחפוץ בי דבר נא וגו' כי לא ימנעני מלהיות לך לאשה
"ואני וגו'" - עם שיהיה באונס מכל מקום לחרפה תחשב לי ואנה אוליכה להסתירה מבני אדם
"ואתה" - ואף אתה תהיה נחשב כאחד הנבליםפסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
"קומי לכי" - ולא רצה שתשב עוד זמן מה בביתו
"וישנאה" - אולי גדפתו בדברים ומה' היתה זאת לגלות חרפתו בקהל רב
"כי גדולה וגו'" - השנאה היתה בערכה יותר גדולה מערך האהבה הקדומהפסוק טז
מצודת ציון
"אודות" - עסק
מצודת דוד
"אל אודות הרעה וגו'" - רצה לומר אל תעשה עסק הרעה הגדולה הזאת אשר היא יותר גדולה מהאחרת
"אשר עשית" - רצה לומר ומה היא הרעה הגדולה ואמרה אשר אתה עושה עמי לגרשני מביתך כי מעתה חפצה להנשא לו לכסות קלונהפסוק יז
מצודת ציון
פסוק יח
מצודת ציון
"פסים" - מרוקמת ברוחב פס יד וכן (בראשית לז ג)ועשה לו כתונת פסים
מצודת דוד
"כי כן תלבשנה" - כן היה מנהג מלבושיהן
"מעילים" - היא כתונת פסים וענינם אחדפסוק יט
מצודת דוד
"ותשם ידה וגו'" - כן הוא דרך המצטער
"על ראשה" - רצה לומר וזרקה ממעל לראשה דרך צער ולהודיע לרבים שאנוסה היתהפסוק כ
מצודת ציון
"האמינון" - דרך המדברים להוסיף אותיות להקטין הדבר וכן (דברים לב י)יצרנהו כאישון עינו הנקרא כן על שם האיש הקטן הנראה בעין
"החרישי" - ענין שתיקה
"תשיתי" - תשימי
"ושוממה" - הוי"ו יתירה וכן (תהלים עו ז)ורכב וסוס
מצודת דוד
"אל תשיתי וגו'" - אל תצטערי בעבור זה
"היה עמך" - רצה לומר אנס אותך ובלשון נקיה דבר
"ועתה" - הואיל וכבר נעשה החרישי ואל תבזי אותו כי הלא אחיך הוא וראוי לך לחוס על כבודופסוק כב
מצודת דוד
"כי שנא וגו'" - ושמר האיבה בלבו להנקם בו לעת מצוא ובכדי שלא ירגיש בדבר לא דבר עמו מאומה
"למרע" - בין דבר רע בין דבר טובפסוק כג
מצודת ציון
"לשנתים ימים" - לשתי שנים
"גוזזים" - את הצאן
"עם אפרים" - סמוך לנחלת אפרים כמו (בראשית כה יא)עם באר לחי ראי
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"ויפרץ" - ענין הפתוי ברבוי דברים והוא הפוך מן (שם יט ג) ויפצר בם
מצודת דוד
"ויברכהו" - על נדבת לבו
"ולא נכבד עליך" - כי כאשר נלך כלנו יהיה לך לעול כבד וטרחה מרובהפסוק כו
מצודת דוד
"למה ילך" - כי יכבד עליך
"ולא ילך" - בשאלה אמר לו ואם לא ילך אמנון (עם שקרא לכל בני המלך לא היה אמנון נכלל עמהם לפי שהיה הבכור ועומד הוא במקום אביו המלך)פסוק כח
מצודת דוד
"חזקו" - אם אולי יעמוד על נפשו
"כטוב וגו'" - ואז לא יהיה נשמר
"הלא כי אנכי צויתי" - ומידי יבוקשפסוק כט
מצודת ציון
פסוק ל
מצודת דוד
"בדרך" - עד לא באו העירה
"והשמועה" - קול שמועת שקרפסוק לב
מצודת דוד
"היתה שומה" - הצואה ההיא הושמה על עבדיו מפי אבשלום מיום ענות אמנון את תמר
"אל יאמר" - אל יחשובפסוק לג
מצודת דוד
פסוק לד
מצודת ציון
"הצופה" - הוא העומד במקום גבוה להביט למרחוק
מצודת דוד
פסוק לה
מצודת דוד
פסוק לז
מצודת דוד
"אל תלמי" - כי הוא היה אבי אמו
"ויתאבל" - המלך התאבל על אמנון בנו כל ימי חייופסוק לח
מצודת דוד
פסוק לט
מצודת ציון
"ותכל דוד" - תחסר מלת נפש ולזה אמר בלשון נקבה שעל הנפש ידבר כאלו אמר ותכל נפש דוד
מצודת דוד
"כי נחם" - אף שהתאבל עליו כל הימים מכל מקום קבל עליו תנחומין מה כי מת הוא ונגזר לקבל תנחומין על המתים (סוף מסכת סופרים בראשית רבה פד כא)
"ותכל דוד" - כלתה נפש דוד לצאת בעבור אבשלום והוא ענין תאוה וחשק אל הדבר כמו (תהלים קיט פא) כלתה לתשועתך נפשי
<< · מצודות על שמואל ב · יג · >>