לדלג לתוכן

מצודות על משלי יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בן חכם" - אם נראה חכמה באדם, בוודאי שמע מוסר האב ולזה נתחכם; ואם נראה שהוא לץ, בוודאי לא קבל גערת האב שהוכיחו.

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מפרי" - מפירות דברי התורה ישבע טוב בעולם הזה והקרן שמורה לעולם הבא; ונפש בוגדים תשבע גמול החמס.

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פושק" - ענין פתיחה והרחבה, כמו (יחזקאל טז כה): "ותפשקי את רגליך".

"מחתה" - ענין שבר. 

מצודת דוד

"נוצר פיו" - מלדבר דבר הנאסר.

"פושק" - המרחיב שפתיו לדבר כל העולה על לבו, היא לו למחתה.

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חרוצים" - זריזים.

"תדשן" - ענין שומן. 

מצודת דוד

"נפשו עצל" - נפשו של עצל היא תתאוה לכל ואין לה, כי לרוב עצלותו לא ישיג דבר; אבל נפש הזריזים תדושן, כי ישיגו תאוותם ברוב הזריזות.

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יבאיש" - ר"ל ימאס כדבר הנבאש.

"ויחפיר" - ענין בושה, כמו (ישעיהו כד): "וחפרה הלבנה". 

מצודת דוד

"ישנא" - הצדיק שונא לקבל דבר שקר ולשון הרע; אבל הרשע מקבל הוא מייד, וימאס את הנאמר עליו ויחפיר אותו.

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תסלף" - ענינו מעוקל ומעוקם, כמו (משלי יא): "סלף בוגדים ישדם". 

מצודת דוד

"צדקה" - הצדקה עצמה תלמד זכות ותצור את התם דרך, זה הנותן צדקה בתמימות לא להתיהר.

"ורשעה" - הרשעה עצמה תוליך את בעל החטאת בדרך מעוקל להכשל בה.

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מתרושש" - מלשון רש ועני. 

מצודת דוד

"יש" - ר"ל לפעמים ימצא המתעסק להתעשר ואין לו כל מאומה, והמתעסק להעני את עצמו ישיג בזה הון רב - כי המרבה הון בגזל יעני, והממעיט ההון בצדקה יעשיר.

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כופר" - פדיון.

"גערה" - צעקת נזיפה. 

מצודת דוד

"כופר" - מהעושר יוכל איש לפדות נפשו כאשר יתן ממנו לדל, וזהו כאשר הרש לא שמע גערה ולא הכלימו בעת הנתינה.

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ידעך" - ענין ניתור וקפיצה, וזהו כבוי הנר, כי השלהבת קופצת מהפתילה; וכן (משלי כ כ): "ידעך נרו". 

מצודת דוד

"אור" - נשמת הצדיק תשמח בגן עדן, אבל נשמת הרשע תהיה כבויה ולא תאיר.

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מצה" - ענין מריבה, כמו (ישעיהו נח): "הן לריב ומצה תצומו". 

מצודת דוד

"רק בזדון" - מי שמעשיו רק בזדון וברשע הוא יתן מריבה בין בני אדם; ועם אנשים העושים מעשיהם בעצה ובמתון, עמהם תמצא החכמה, כי לא תבוא מריבה על ידם.

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"על יד" - ביד, וכן (יחזקאל לג): "עמדתם על חרבכם" ומשפטו בחרבכם. 

מצודת דוד

"הון מהבל" - הון הבא מהבל, ר"ל לא מיגיע כפים כי-אם מגזל וחמס, ההון ההוא ימעט בכל עת ולא תתקיים; אבל הקובץ הון על יד, ר"ל עם מלאכת היד, ההון ההוא יתרבה.

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מחלה" - מלשון חולי ומכאוב. 

מצודת דוד

"תוחלת" - המייחל לדבר מה, והיא נמשכת ומתאחרת לבוא, היא לו לכאב לב; וכאשר באה התאוה, היא לו לעץ המגדל חיים, וירופא מכאב הלב.

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יחבל" - מלשון חבלה ומכה. 

מצודת דוד

"בז לדבר" - המבזה מה ממצוות ה' הוא חובל בעצמו; אבל הירא מן המצוה ומגדל מעלתה, ישולם לו שכר גם בעבור זה.

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מקור" - הוא כמקור הנובע חיים, כי תלמדו לסור מהמוקשים המביאים את המיתה, והם העוונות.

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"איתן" - ענין חוזק, כמו (במדבר כד): "איתן מושבך". משלי 

מצודת דוד

"שכל טוב" - השכל הטוב שיש לאדם הוא יתן אותו לחן בעיני כל; ועם-כל-זה, דרך הבוגדים הוא חזק מאד, ולא יועיל בעל השכל עם שכלו ורב חנו להסירם מדרך ההוא.

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יפרוש" - מלשון פרישה ושטיחה. 

מצודת דוד

"כל ערום" - מעשה הערום המה בדעת וכוונה מיוחדת, ואם כי לא יבינו כל; אבל הכסיל פורש אולתו למען יכירו הכל כי אולת הוא.

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מלאך" - ענין שליח, כמו (יחזקאל כג): "מלאך שלוח אליהם".

"וציר" - גם הוא ענין שליח, כמו (עובדיה א): "וציר בגוים שולח". 

מצודת דוד

"מלאך רשע" - שליח רשע, המשנה מדברי משלחו לרעה, הוא בעצמו יפול בהרעה ההיא; אבל ציר מאנשי אמונים ירפא עוד את דבר השליחות, אם יראה בדבר חולשה מצד מה ירפאנה במתק הלשון.

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פורע" - ענין ביטול. 

מצודת דוד

"ריש" - עניות ובזיון מעותדים לבוא על המבטל המוסר; אבל השומר בלבו דברי התוכחות, יכובד מן הבריות.

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נהיה" - ענין שבירה, כמו (דניאל ח): "נהייתי ונחליתי".

"תערב" - ענין מתיקות, כמו (מלאכי ג): "וערבה לה' מנחת". 

מצודת דוד

"תאוה נהיה" - כאשר נשברה תאות האדם בענייני הגוף, אז תערב לנפש המשכלת, כי אז תשכיל; אבל הרשעים, דבר תעוב הוא להם כאשר המה סרים מן הרע מחסרון התאוה, כי יותר יחפצו שיתאוו לעבירה ויעשוה.

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ירוע" - ענין שבירה ורציצה, כמו (תהלים ב): "תרועם בשבט ברזל". 

מצודת דוד

"ורועה" - המחבר עצמו לכסילים להיות לו לרעים ישובר וירוצץ עמהם, כי ילמוד מהם וגמולו ישיב לו.

"יחכם" - כי ילמד מהם.

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תרדף רעה" - הרעה שעושים החטאים היא תרדף אותם עד השמדם' כי תקטרג עליהם.

"ואת צדיקים" - הזכות שעם הצדיקים הוא ישלם להם שכר טוב, כי יליץ טובה עליהם.

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וצפון" - ענין הסתרה.

"חיל" - עושר. 

מצודת דוד

"טוב" - איש טוב.

"ינחיל" - נחלתו אף לבני בניו; אבל עושר החוטא הוא צפון לצדיק, ואפילו לבניו לא ינחיל.

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ניר" - ענין חרישה, כמו (ירמיהו ד): "נירו לכם ניר".

"ראשים" - מלשון רש ועני.

"נספה" - ענין מיתה, כמו (בראשית מט): "אני נאסף אל עמי". 

מצודת דוד

"רב אוכל" - הרבה מאכל בא לעולם ע"י חרישת העניים, החורשים בשדה תבואה, והנה העשירים אשר לא עמלו בו יאכלום; וכמו-כן יש מי אשר נאסף מכל העולם בלא משפט מוות, כי לא עשה דבר אשר יומת בעבורו ונתפס הוא בעוון אחר.

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חושך" - מונע.

"שחרו" - ענינו ימי הילדות, שהוא בתחילת הימים, והושאל מלשון שחר הבקר; וכן (קהלת יא י): "הילדות והשחרות הבל". 

מצודת דוד

"חושך" - המונע מבנו שבט מוסר, הנה לשנאה תחשב, כי סופו יצא לתרבות רעה וימות בעוונו.

"ואוהבו" - האוהב את בנו, מייסרו בעת השחר, רוצה לומר: בילדותו, עת יוכל לנטותו לכל אשר יחפוץ.

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לשובע" - אינו חפץ במעדנים ורק בדבר המשביע את הנפש; אבל הרשעים יתענגו באכילת מעדנים מתוקים וערבים, ותמיד בטנו חסרה, כי רווחא לבסימא שכיחא ויוכל עוד למלאותה.