מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
פסוק א
• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
בן חכם " - אם נראה
חכמה באדם, בוודאי שמע
מוסר האב ולזה נתחכם; ואם נראה שהוא
לץ , בוודאי
לא קבל גערת האב שהוכיחו.
פסוק ב
• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
מפרי " -
מפירות דברי התורה
ישבע טוב בעולם הזה והקרן שמורה לעולם הבא;
ונפש בוגדים תשבע גמול ה
חמס .
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"פושק " - ענין פתיחה והרחבה, כמו (יחזקאל טז כה ): "ותפשקי את רגליך ".
"מחתה " - ענין שבר.
מצודת דוד
"נוצר פיו " - מלדבר דבר הנאסר.
"
פושק " - המרחיב
שפתיו לדבר כל העולה על לבו, היא
לו למחתה .
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"חרוצים " - זריזים.
"תדשן " - ענין שומן.
מצודת דוד
"
נפשו עצל " -
נפשו של
עצל היא
תתאוה לכל
ואין לה, כי לרוב עצלותו לא ישיג דבר; אבל
נפש הזריזים
תדושן , כי ישיגו תאוותם ברוב הזריזות.
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"יבאיש " - ר"ל ימאס כדבר הנבאש.
"ויחפיר " - ענין בושה, כמו (ישעיהו כד ): "וחפרה הלבנה ".
מצודת דוד
"
ישנא " -
הצדיק שונא לקבל
דבר שקר ולשון הרע; אבל
הרשע מקבל הוא מייד, וימאס את הנאמר עליו
ויחפיר אותו.
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"תסלף " - ענינו מעוקל ומעוקם, כמו (משלי יא ): "סלף בוגדים ישדם ".
מצודת דוד
"צדקה " - הצדקה עצמה תלמד זכות ותצור את התם דרך , זה הנותן צדקה בתמימות לא להתיהר.
"
ורשעה " -
הרשעה עצמה תוליך את בעל
החטאת בדרך מעוקל להכשל בה.
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"מתרושש " - מלשון רש ועני.
מצודת דוד
"
יש " - ר"ל לפעמים ימצא המתעסק
להתעשר ואין לו
כל מאומה, והמתעסק
להעני את עצמו ישיג בזה
הון רב - כי המרבה הון בגזל יעני, והממעיט ההון בצדקה יעשיר.
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כופר " - פדיון.
"גערה " - צעקת נזיפה.
מצודת דוד
"
כופר " - מה
עושר יוכל איש לפדות
נפשו כאשר יתן ממנו לדל, וזהו כאשר ה
רש לא שמע גערה ולא הכלימו בעת הנתינה.
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ידעך " - ענין ניתור וקפיצה, וזהו כבוי הנר, כי השלהבת קופצת מהפתילה; וכן (משלי כ כ ): "ידעך נרו ".
מצודת דוד
"
אור " - נשמת ה
צדיק תשמח בגן עדן, אבל נשמת ה
רשע תהיה כבויה ולא תאיר.
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"מצה " - ענין מריבה, כמו (ישעיהו נח ): "הן לריב ומצה תצומו ".
מצודת דוד
"
רק בזדון " - מי שמעשיו
רק בזדון וברשע הוא
יתן מריבה בין בני אדם;
ועם אנשים העושים מעשיהם
בעצה ובמתון, עמהם תמצא
החכמה , כי לא תבוא מריבה על ידם.
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"על יד " - ביד, וכן (יחזקאל לג ): "עמדתם על חרבכם " ומשפטו בחרבכם.
מצודת דוד
"
הון מהבל " -
הון הבא
מהבל , ר"ל לא מיגיע כפים כי-אם מגזל וחמס, ההון ההוא
ימעט בכל עת ולא תתקיים; אבל ה
קובץ הון
על יד , ר"ל עם מלאכת היד, ההון ההוא
יתרבה .
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"מחלה " - מלשון חולי ומכאוב.
מצודת דוד
"
תוחלת " -
המייחל לדבר מה, והיא
נמשכת ומתאחרת לבוא, היא לו
לכאב לב ; וכאשר
באה התאוה , היא לו ל
עץ המגדל
חיים , וירופא מכאב הלב.
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"יחבל " - מלשון חבלה ומכה.
מצודת דוד
"
בז לדבר " -
המבזה מה ממצוות ה' הוא
חובל בעצמו; אבל
הירא מן
המצוה ומגדל מעלתה,
ישולם לו שכר גם בעבור זה.
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
מקור " - הוא כ
מקור הנובע
חיים , כי תלמדו
לסור מהמוקשים המביאים את
המיתה , והם העוונות.
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"איתן " - ענין חוזק, כמו (במדבר כד ): "איתן מושבך ".
משלי
מצודת דוד
"
שכל טוב " -
השכל הטוב שיש לאדם הוא
יתן אותו ל
חן בעיני כל; ועם-כל-זה,
דרך הבוגדים הוא חזק מאד, ולא יועיל בעל השכל עם שכלו ורב חנו להסירם מדרך ההוא.
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"יפרוש " - מלשון פרישה ושטיחה.
מצודת דוד
"
כל ערום " -
מעשה ה
ערום המה
בדעת וכוונה מיוחדת, ואם כי לא יבינו כל; אבל ה
כסיל פורש אולתו למען יכירו הכל כי אולת הוא.
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"מלאך " - ענין שליח, כמו (יחזקאל כג ): "מלאך שלוח אליהם ".
"וציר " - גם הוא ענין שליח, כמו (עובדיה א ): "וציר בגוים שולח ".
מצודת דוד
"
מלאך רשע " - שליח
רשע , המשנה מדברי משלחו לרעה, הוא בעצמו
יפול בהרעה ההיא; אבל
ציר מאנשי
אמונים ירפא עוד את דבר השליחות, אם יראה בדבר חולשה מצד מה ירפאנה במתק הלשון.
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"פורע " - ענין ביטול.
מצודת דוד
"
ריש " - עניות ובזיון מעותדים לבוא על המבטל
המוסר ; אבל
השומר בלבו דברי
התוכחות ,
יכובד מן הבריות.
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"נהיה " - ענין שבירה, כמו (דניאל ח ): "נהייתי ונחליתי ".
"תערב " - ענין מתיקות, כמו (מלאכי ג ): "וערבה לה' מנחת ".
מצודת דוד
"
תאוה נהיה " - כאשר נשברה
תאות האדם בענייני הגוף, אז
תערב לנפש המשכלת, כי אז תשכיל; אבל הרשעים, דבר
תעוב הוא להם כאשר המה
סרים מן הרע מחסרון התאוה, כי יותר יחפצו שיתאוו לעבירה ויעשוה.
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ירוע " - ענין שבירה ורציצה, כמו (תהלים ב ): "תרועם בשבט ברזל ".
מצודת דוד
"ורועה " - המחבר עצמו לכסילים להיות לו לרעים ישובר וירוצץ עמהם, כי ילמוד מהם וגמולו ישיב לו.
"
יחכם " - כי ילמד מהם.
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"תרדף רעה " - הרעה שעושים החטאים היא תרדף אותם עד השמדם' כי תקטרג עליהם.
"
ואת צדיקים " - הזכות שעם ה
צדיקים הוא
ישלם להם שכר
טוב , כי יליץ טובה עליהם.
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"וצפון " - ענין הסתרה.
"חיל " - עושר.
מצודת דוד
"טוב " - איש טוב.
"
ינחיל " - נחלתו אף ל
בני בניו ; אבל עושר ה
חוטא הוא
צפון לצדיק , ואפילו לבניו לא ינחיל.
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ניר " - ענין חרישה, כמו (ירמיהו ד ): "נירו לכם ניר ".
"ראשים " - מלשון רש ועני.
"נספה " - ענין מיתה, כמו (בראשית מט ): "אני נאסף אל עמי ".
מצודת דוד
"
רב אוכל " -
הרבה מאכל בא לעולם ע"י חרישת העניים, החורשים בשדה תבואה, והנה העשירים אשר לא עמלו בו יאכלום; וכמו-כן יש מי אשר
נאסף מכל העולם
בלא משפט מוות, כי לא עשה דבר אשר יומת בעבורו ונתפס הוא בעוון אחר.
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"חושך " - מונע.
"שחרו " - ענינו ימי הילדות, שהוא בתחילת הימים, והושאל מלשון שחר הבקר; וכן (קהלת יא י ): "הילדות והשחרות הבל ".
מצודת דוד
"חושך " - המונע מבנו שבט מוסר, הנה לשנאה תחשב, כי סופו יצא לתרבות רעה וימות בעוונו.
"
ואוהבו " -
האוהב את בנו,
מייסרו בעת ה
שחר , רוצה לומר: בילדותו, עת יוכל לנטותו לכל אשר יחפוץ.